|
|
صفحة: 190
מרכז החיים הי הודיים עובר מי רושלים ליבש ירושלים מאבדת את מקומה כמרכז האומה בית המקדש היה המרכז המדיני והרוחני של עם ישראל כולו . משחרב איבדה ירושלים את יוקרתה . לכוהנים הגדולים - בעבר מנהיגי העם - לא היה תפקיד , מפני שכל פעולותיהם היו קשורות בעבודת הקודש בבית המקדש . גם בית הדין הגדול בירושלים ( המכונה גם סנהדרין , ראו בעמוד ( 82 חדל לפעול לאחר החורבן . בית הדין שאב את סמכויותיו מעצם ישיבתו בבית המקדש , ולכן לאחר שהבית חרב לא הייתה הצדקה לקיומו . בעקבות המלחמה איבדה האומה היהודית הן את הנהגתה הן את ירושלים - מרכז החיים הדתיים והמדיניים . אמנם הרומאים שלטו בארץ ישראל ואפשרו ליהודים להמשיך ולארגן את חייהם הפנימיים ולקיים את מצוות דתם , אך לרבים מהיהודים הייתה תחושה קשה של אובדן וייאוש . היו שקראו לאנשים ששרדו לאחר החורבן שלא לזרוע , לא להינשא ולא ללדת כי מבחינתם לא היה טעם בחיים בלי בית המקדש . החיים בארץ ישראל בלא מקדש אבל היו גם אחרים , שלמרות הכאב והצער על חורבן ירושלים ולמרות הקשיים הכלכליים , רצו להמשיך לחיות וליצור בארץ ישראל . הם הבינו שכדי להתגבר על תחושת האובדן צריך להקים מסגרת חדשה , מעין תחליף למקדש ולעבודה שהתקיימה בו . רבן יוחנן בן זכאי ( ובקיצור ריב"ז , ( מראשי בית הדין בירושלים ומהמתנגדים למרד נגד רומא , תרם רבות לחידוש חיי האומה לאחר המרד הגדול והחורבן . הוא ניסה לשכנע את העם שהתפילה , לימוד התורה וקיום המצוות יכולים להיות תחליף לעבודה במקדש , ושחשוב להמשיך ולנהל חיים סדירים ותקינים ככל האפשר גם בלא מקדש . על-פי האגדה עזב ריב " ז את ירושלים בזמן המצור בימי המרד הגדול ועבר לגור ביבנה ( ליד אשדוד . ( הוא שהה שם במחנה שהקימו הרומאים לפליטים יהודים , ולאחר שהמרד הסתיים הקים שם בית מדרש , כלומר מרכז ללימוד תורה . במשך הזמן הפך בית המדרש גם לבית דין ובו חוקקו חוקים ותקנות בתחום הדת . בעקבות חורבן המקדש התעוררו שאלות שונות בנוגע להמשך קיום הפולחן הדתי . ריב"ז עמד בראש בית המדרש וניסח תקנות חדשות כדי לפתור את השאלות . בזכות תקנותיו היה ריב " ז לדמות מוכרת ומקובלת על הציבור היהודי , ויבנה הייתה המרכז היהודי החדש במקום ירושלים . בית המדרש ירש את תפקידה ואת מעמדה של הסנהדרין , ובכל פעם שהתעורר ספק בסוגיה דתית כלשהי פנו אל המרכז ביבנה לעזרה .
|
|