|
|
صفحة: 152
ישו ותלמידיו ב " סעודה האחרונה " לפי המסופר ב"ברית החדשה" ידע ישו על כוונותיו של הכוהן הגדול . הוא גם ידע שדינו של מי שמורד ברומא הוא מוות . לכן הוא ביקש להיפרד מתלמידיו בסעודת חג הפסח שערך בירושלים . בשעת הסעודה נתן ישו לכל אחד מתלמידיו חתיכת לחם ובירד על כוס יין . על הלחם הוא אמר שהוא בשרו ועל היין - שהוא דמו . באמצעות הטקס הזה ביקש ישו להעביר את בשרו ואת דמו אל תלמידיו כדי שימשיכו את דרכו . סעודה זו הייתה סעודתו האחרונה של ישו לפני שהוצא להורג . מאוחר יותר כינו אותה הנוצרים " הסעודה האחרונה . " טקס אכילת הלחם ושתיית היין נעשה אחד הטקסים החשובים ביותר בדת הנוצרית . זמן קצר לאחר מכן תפס הכוהן הגדול את ישו והסגיר אותו לידי הנציב הרומי , פונק \ יוס פילטוס ( ראו בעמודים . ( 140-139 הנציב האשים את ישו על שהכריז שהוא המשיח ומלך היהודים , וכי בכך הוא מרד בשלטון הרומי . פונטיוס פילטוס דן את ישו למוות . הרומאים נהגו להוציא להורג מורדים בשיטה אכזרית ביותר - בצליבה . ישו נשא את הצלב על גבו ברחובות העיר העתיקה בירושלים למרחק של כמה קילומטרים ואז נצלב ומת . מסע הייסורים הזה מכונה במסורת הנוצרית "פקזיון" כלומר סבל , והדרד שעבר ישו עד למקום הצליבה מכונה "דרך הייסורים " . ( Via doiorosa ) לאורך נתיב הליכתו הוקמו מאוחר יותר כנסיות נוצריות . מאז , לפי האמונה הנוצרית , העם היהודי אשם בצליבת המשיח ישו . ההאשמה הזאת עברה מדור לדור והייתה אחד הגורמים לשנאתם של הנוצרים את היהודים . רק במחצית השנייה של המאה ה20- הוחלט בכנסייה הנוצרית לבטל האשמה זאת . " הסעודה האחרונה" ( ציור של ז'ן _ויסנסה _מאסיפ מהמאה ה ( 16- במרכז התמונה נראה ישו , ומסביבו תלמידיו שהפכו מאוחר יותר למפיצי תורתו .
|
|