|
|
صفحة: 144
מסמך : 3 על גישתו של שמאי ועל גישתו של הלל " מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי , אמר לו : גיירני [ גייר אותי [! על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת . דחפו שמאי באמת הבניין שבידו [ סילק אותו . [ בא לפני הלל , גייריה [ גייר אותו 0 ) . ! אמר לו : דעלך סני לחברך לא תעביד _1 מה שעליך שנוא , לחברך לא תעשה . [ זו היא כל התורה כולה . ואידך - פירושה הוא , זיל גמור [ ולגבי היתר , תלמד ותפיק ממנו לקח בעצמך " . [ מתוך : תלמוד בבלי . מסכת שבת . . 1 כיצר הגיב שמאי על בקשת ! של הנוכרי להתגייר ? וכיצד הגיב עליה הלל ? . 2 על שמאי אומרים שהיה קפדן ועל הלל - שהיה סלחן ונוח לבריות . הוכיחו טענה זו באמצעות המסמך . כדאי לדעת " הפרחבול" - תקנה של הלל בענייני הלוואות התקנה המפורסמת ביותר של הלל היא ה " פרחבול" ( המונח לקוח מיוונית ופירושו "אצל המועצה . (" לפי דיני התורה כל שנה שביעית היא שנת שמיטה . אחת התקנות הקשורות בשנת השמיסה היא _ביסול כל החובות הכספיים של האנשים . אבל במשך הזמ 1 החלו אנשים רבים לנצל את התקנה לרעה : הם לקחו הלוואות סמוך לשנת השמיסה ולא היו צריכים להחזיר אותן , משום שחובם בוסל . לכן החליסו המלווים שלא לתת הלוואות קרוב לשנת שמיסה אפילו לנזקקים . הם חששו שכספם לא יוחזר להם . הלל רצה לעזור לנזקקים וקבע תקנה חדשה : בזמן מתן ההלוואה חותמים על שסר "פרוזבול , " והחוב עובר מידי המלווה לידי בית דין . שמיטת החובות חייבה רק אנשים פרטיים ולא מוסדות ציבוריים . בית הדין היה מוסד ציבורי ולכן היה רשאי לגבות את החוב גם בשנת השמיסה ולהחזירו למלווה . תקנת הפרוזבול קיימת עד היום ומאפשרת למוסדות כלכלה ( כמו בנקים ) לתת הלוואות בלי חשש שכספם לא יוחזר להם בגלל שמיטת חובות . כראי לדעת על בתי הכנסת ועל תפקידם לא ידוע מתי בדיוק נוסדו בתי הכנסת הראשונים . יש עדויות ארכיאולוגיות המוכיחות שבית כנסת היה קיים כבר במאה ה3- לפני הספירה במצרים , אך "תכן שהיו בתי כנסת אפילו עוד קודם לכן . מכל מקום ברור , שבתחילת המאה ה1- לספירה כבר היו בתי כנסת גם ברחבי ארץ ישראל וגם בתפוצות . בית הכנסת שימש את הציבור היהודי לשתי _מםרות עיקריות : לתפילה בציבור ולקריאה בתורה . אבל בית הכנסת היה גם מקום למפגש חברתי ותרבותי . בית המקדש היה המרכז של החיים הלאומיים של כל העם , ואילו בית הכנסת היה מרכז הקהילה בעיר ובכפר . בבית המקדש היה מותר רק לכוהנים להקריב קורבנות ולגשת למזבח . את בית הכנסת הנהיג כל הציבור ולכולם היה מעמד דומה . התנאי היחיד לקיום תפילה או קריאה בתורה בבית הכנסת הוא המנ ; ין - לפחות עשרה אנשים חייבים להיות נוכחים בזמן התפילה ובזמן הקריאה בתורה , ואין זה משנה אם הם כוהנים או לא . הקריאה בתורה _לו-ורנה בתרגום . המתרגם עמד ליד הקורא בתורה וחזר על כל פסוק . בארץ ישראל ובמקומות שדיברו בהם ארמית תרגמו את הפסוקים לארמית . במקומות אחרים תרגמו לשפה שהייתה מדוברת באותו מקום . רוב המתכנסים בבית הכנסת היו גברים , אך גם נשים עם ילדיהן נהגו לבוא . הנשים לא מילאו תפקיד פעיל והיו רק צופות מן הצד . ג . 1 מה היו ההבדלים בין בית המקדש לבית הכנסת ? . 2 עבודה בקבוצות : א . התחלקו לקבוצות ובחרו באחד מבתי הכנסת העתיקים הקיימים בארץ ( לשם כך עיינו במקורות מידע נוספים על בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל . ( ב . בררו בקבוצה פרסים אודות בית הכנסת שבחרתם ( מתי הוקם , מדוע נבנה דווקא במקום זה , איזו חשיבות הייתה לו וכדומה . ( ג . הכינו כרזה על בית הכנסת שבחרתם והציגו אותה בכיתה . ( שלבו בכרזה תמונות , איורים של בית הכנסת וכדומה ( .
|
|