|
|
صفحة: 104
כיצד משיגים מזון ? הפרה אוכלת עשב , הלביאה טורפת זברות , ויתושים מוצצים דם , כדי לספק לעצמם את החומרים הדרושים להם . מגוון המזונות שבעלי–חיים שונים אוכלים , הוא עצום , ולכל אחד מהם יש איברים והתנהגויות , המותאמים להשגת סוג המזון האופייני להם . החושים של בעלי–החיים מותאמים להשגת מזון . לתנשמת , למשל , שהיא טורפת לילה , יש חוש שמיעה מעולה , ולכן היא שומעת את טרפה נע בחושך ; לעכביש יש חוש מישוש מפותח , שמאפשר לו לחוש אפילו ברעד קל של הקורים שלו , וכך הוא יודע שנתפס בהם טרף . מבנה האיברים של בעלי–החיים , שתפקידם להשיג את המזון , מותאם לסוג המזון . למשל , המקור של הדרור קשה וקצר , ובכך הוא מותאם לפיצוח הזירעונים שהוא אוכל ; ואילו מקורו המאונקל של הבז מותאם לחיתוך הבשר שהוא צד . לפניכם כמה דוגמאות נוספות להתאמה של מבנה האיברים לתפקידם : השגת מזון . ליצורים רבים , הניזונים ממזון נוזלי ? למשל , פרפרים ? יש חֶדק מציצה . איבר זה נראה כמו קשית מגולגלת וחלולה . באמצעותו הפרפר שואב את המזון הנוזלי אל גופו . החגב ניזון מחלקים קשים של הצמח . כמו לחרקים אחרים , יש לו איברים סמוך לפיו , שנקראים : ג ? י ? ה . חלק מגפי הפה משמשים לתפיסה ולאחיזה של המזון , וחלק משמשים לסת ? ת לחיתוך המזון . בעלי–חיים ימיים רבים ניזונים מיצורים זעירים , שהם מסננים מן המים . לשם כך יש להם איברי סינון מיוחדים . למשל , ש ? לי המקור של הפלמינג ? מצוידים בזיזים קטנים , המשמשים לסינון . גם הלווייתנים הענקיים וגם הברווזים מסננים מים . אמנם לכל יצור יש מערכת סינון שונה , אך כולן נועדו לאותו התפקיד . יתושים ועלוקות ניזונים מדם של בעלי–חיים אחרים . תחילה הם פוצעים את עורו של בעל–החיים . העלוקות פוצעות אותו בשיניהן החדות מאוד , ואילו היתושים ? באמצעות ג ? י ? ה מחודדים , המשמשים לעקיצה . לאחר הפציעה הם מזריקים לקורבן חומר מונע קרישה . לבסוף הם שואבים את הדם : העלוקה ? באמצעות הצמדת הפה ושאיבה , והיתוש ? באמצעות צינורית מציצה מיוחדת . היתוש עוקץ באמצעות גפי פה מחודדים ושואב את הדם באמצעות צינורית מיוחדת . פלמינגו וברווזים מסננים את מזונם מן המים . לפרפרים יש חֶדק מציצה . החגב אוכל בעזרת גפי הפה שלו .
|

|