מחנות העֲקִּורים

صفحة: 307

חיילי הבריגדה ונציגי היישוב פועלים בקרב הניצולים חיילי הבריגדה היהודית , שבסיסם היה בצפון איטליה , נתקלו בניצולים יהודים - קודם באיטליה ואחר כך גם באוסטריה . חלק מחיילי הבריגדה הגיעו למחנות העקורים על מנת לחפש קרובים וניצולים . מיוני 1945 החלו חיילי הבריגדה להעביר ניצולים לאיטליה ולרכזם שם , לדאוג לתנאי חייהם , למנוע את החזרתם של העקורים לארצות מוצאם ולכוונם לעלות בבוא הזמן לארץ ישראל . עבור הניצולים היה המפגש עם חיילי הבריגדה אירוע מרגש במיוחד : היו אלה צעירים ארצישראלים , לובשי מדים ואוחזים בדגל הלאום . היה זה מפגש עם ארץ ישראל , עם אנשיה , עם ריחותיה ועם ערכיה . בחודש אוקטובר 1945 הגיע דוד בן גוריון , שהיה אז יושב ראש הנהלת הסוכנות , לביקור במחנות העקורים באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה . הביקור עורר התרגשות רבה גם אצל הניצולים וגם אצל בן גוריון . על פי עדויות , פקפק בן גוריון לפני הביקור ביכולתם של ניצולי השואה להתגייס למשימות הלאומיות בארץ ישראל בגלל מצבם הפיזי והנפשי , אבל בישיבת הנהלת הסוכנות לאחר ביקורו שינה דעתו ואמר : ... " לא מצאתי ציבור ציוני כזה כמו שמצאתי במינכן וסביבתה , וראיתי שזה יכול להיות גורם כביר במלחמתנו הפוליטית " . בן גוריון קיווה כי עקב סבלם של הניצולים ותנאי חייהם במחנות העקורים , תשפיע ארצות הברית על בריטניה לפתוח לפניהם את שערי ארץ ישראל . כאמור , בדצמבר 1945 הגיעה למחנות העקורים משלחת מארץ ישראל מטעם הסוכנות היהודית , ובפעילותה השתלבו גם חיילים מן הבריגדה . אנשי המשלחת וחיילי הבריגדה סייעו בארגון מערכת החינוך במחנות , בהוראה בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים , ובהדרכה בתנועות נוער ובקי ּ ּוצ ֵ י הכשרה שהקימו הניצולים . בפעולותיהם הביאו למחנות מן האווירה וההווי של ארץ ישראל . חלק ניכר מאנשי המשלחת הארצישראלית היו חברי המפלגות והזרמים הקיבוציים . המשלחת מילאה תפקיד מכריע בהעברת שארית הּפ ְ לטה מארץ לארץ ובארגון ההעפלה לארץ ישראל . תעודה השפעתם של חיילי הבריגדה היהודית על הניצולים היהודים באמסטרדם , 1 בינואר 1945 מכתב שכתבה בינואר 1945 שולמית פרדריקה מכמן ( 1991-1913 ) אל אמה בארץ ישראל . שולמית פרדריקה מכמן , יהודייה הולנדית , נשלחה למחנה ּבְרגן-ּבלזן והייתה אסורה בו עד . 1945 לאחר השחרור חזרה לאמסטרדם . מכתביה מתעדים את מחצית השנה הראשונה של תקופת השיקום שלאחר השואה - בהולנד . נוכחותה של הבריגדה היהודית השפיעה רבות על שיקום התודעה העצמית היהודית , שזועזעה באופן רציני . אפילו ביהודי המתבולל ביותר מתעוררת תחושה מוזרה , כאשר ברחובות נוסעים כלי רכב צבאיים בצבעי כחול-לבן עם מגן דויד וחיילים יהודים ( בעלי הופעה מלאת תודעה עצמית , כן , אפילו שובניסטית ) דוברי עברית המטיילים ברחובות אמסטרדם . החיילים היהודים הללו מתנהגים באופן יותר טוב באופן בולט מהקנדים , למשל , ורואים אותם בקביעות בתערוכות ציור , בקונצרטים וכיו"ב . [ ... ] הם חשים אחריות לטובתנו היהודית , ומהרבה בחינות הם עזרו לנו המון . גם הדיבור העברי התפשט והשתפר במידה ניכרת בזכות נוכחותם . ( שולמית פרדריקה מכמן , " איש אינו יודע מה ילד יום , " עמ' ( 22 דוד בן גוריון - ( 1973-1886 ) ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל . עלה לארץ ישראל ב , 1906- בימי העלייה השנייה , ועבד תקופה קצרה בעבודה חקלאית , בין היתר בפתח תקווה ובסג'רה . אחר כך פנה לפעילות ציבורית . היה ממנהיגי "פועלי ציון , " המזכיר הכללי של "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים , " ואחר כך מנהיג "מפלגת פועלי ארץ ישראל" - מפא"י . בה' באייר תש"ח הכריז על הקמת מדינת ישראל וכיהן כראש הממשלה הראשון בשנים , 1963-1948 למעט הפסקה בשנים . 1955-1953 ב1970- פרש סופית מפעילות פוליטית וחזר לקיבוצו , שדה בוקר . בן גוריון ראה בהתיישבות בנגב משימה לאומית , ביטחונית וכלכלית מן המעלה הראשונה . במותו נטמן באחוזת קבר סמוך למדרשת שדה בוקר , בצד רעייתו פולה . מופע אמנותי לרגל חג השבועות בהשתתפות ילדי הגן , מחנה לייפהיים , 1947

السابق  |  التالي