صفحة: 302

הניצולים מחפשים אחר יקיריהם בעת ניצחונן של בעלות הברית במאי 1945 היו באירופה כ8- מיליון פליטים . בעלות הברית גיבשו מדיניות שלפיה יש להחזיר את הפליטים למדינותיהם . עד סוף 1945 חזרו רובם למולדתם , אך עדיין נותרו באירופה כ2- מיליון פליטים . חלק גדול מהניצולים יהודי מערב אירופה ויהודי הונגריה חזרו לארצותיהם . ואילו יהודים ממזרח אירופה הבינו שאין להם לאן לחזור . לא חיכו להם לא בית , לא משפחה ולא מולדת , ולחזור למולדתם הקודמת הם לא רצו . מעטים מתוכם ׁשָ בּו לזמן קצר לעיירות , לכפרים ולערים שבהם חיו , בעיקר מתוך תקווה לפגוש את יקיריהם או להשיג מידע על גורלם של קרובים ובני משפחה . בדרך כלל גילו הניצולים כי רכושם נשדד , בתיהם נתפסו על ידי אחרים או נהרסו בגלל המלחמה , ולא פעם נתקלו גם בגילויי אנטישמיות . בהדרגה החלה לחלחל לתודעת הניצולים משמעות האובדן הגדול של בני משפחה וקרובים וחורבנם של כפרים , ערים ועיירות שהחיים היהודיים בהם נמחּו ללא זכר . ההיסטוריון וניצול השואה , ישראל גוטמן , מדגיש את השינוי העצום שחוּו : " לאחר שבמשך שנים נעו במחנות על פי פקודות והוראות ועונשים , " הם נקלעו למציאות שבה היה עליהם " לקבל החלטות באשר למעשיהם וגורלם . " והשאלה העיקרית הייתה - היכן : היכן ישקמו את חייהם ? האם ישובו לארץ מולדתם ? או האם ראוי להם לעבור למקום אחר !? מרבית הניצולים ביקשו להגר מן המקומות שבהם נרצחו יקיריהם ולשקם את חייהם בארצות אחרות . בייחוד ביקשו רבים מהם למצוא מקלט בטוח במקום חדש - לעלות לארץ ישראל . אך עלייה לארץ ישראל לא הייתה אפשרית בגלל מדיניות הספר הלבן . יעדי הגירה למדינות מערביות , ובעיקר לארצות הברית , לא היו פתוחים - בשל חוקי ההגירה שהנהיגו מדינות אלה . פוגרום ביהודים בעיר קי ֶ ילצה ֶ לאחר המלחמה ׁשָ בּו לפולין ניצולים יהודים רבים , אבל האוכלוסייה הפולנית התנגדה לשיבת היהודים , ותופעות אנטישמיות היו לעניין של שגרה . פולנים חששו שמא ייאלצו להחזיר ליהודים את בתיהם , את רכושם או את מקומות העבודה שלהם . מפלגות הימין בפולין האשימו את היהודים בהשלטת המשטר הקומוניסטי בפולין . חייהם של היהודים ששבו לפולין היו בסכנה ; בעיירות ובכפרים נרצחו ניצולים יהודים . עד סוף 1945 נרצחו בפולין כ35- ניצולים יהודים . בייחוד נודע הפוגרום שהתחולל בעיר קיילצה , שנכבשה על ידי הגרמנים בתחילת המלחמה - ב4- בספטמבר , 1939 והתגוררו בה כ24- אלף יהודים . ב16- בינואר 1945 כששחרר הצבא הסובייטי את העיר , נותרו בה רק שני יהודים . בהדרגה החלו לשוב יהודים אל העיר , ובהם ניצולי המחנות ואנשים שהסתתרו ביערות . מעריכים כי ׁשָ בּו לעיר קיילצה כ200- יהודים . ב4- ביולי 1946 החל פוגרום ביהודי קיילצה , לאחר שנער פולני סיפר כי הצליח להימלט מידי יהודים שתפסו אותו וביקשו לרצוח אותו . בפוגרום זה נרצחו 42 ניצולי שואה , ובכללם נשים וילדים , ורבים נפצעו . בעקבות הפוגרום נמלטו מפולין בחודשים יולי-ספטמבר 1946 יותר מ60- אלף יהודים . חלקם נדדו מערבה - לאזור הכיבוש האמריקני וביקשו להגיע לארצות הברית או לאוסטרליה , וחלקם ברחו דרומה - לעבר רומניה ואיטליה , כדי להגיע לערי נמל בדרום אירופה ומשם לעלות לארץ ישראל . " הבריחה" - הגירה בלתי לגאלית אך מאורגנת הארגון שכיוון את יציאת הניצולים לארץ ישראל ואת ההגירה עצמה של הניצולים , נקרא " הבריחה . " בעקבות הניצולים היהודים מפולין הצטרפו ל"בריחה" גם ניצולים מצ'כוסלובקיה , מהונגריה ומרומניה . " הבריחה" החלה לפעול מיד לאחר השחרור , עוד לפני האירועים האנטישמיים . יוזמי " הבריחה" ופעיליה הראשונים היו פרטיזנים ולוחמי הגטאות , שרבים מהם היו לפני המלחמה חברי תנועות הנוער הציוניות . ניצולים אלו חשו כי לא יוכלו להוסיף לחיות במקומות מושבם הקודמים . בלט בהם גרעין פרטיזנים מווילנה , שבו פעל אבא קֹובנר ְ ( עלה ארצה דרך איטליה באוגוסט . ( 1945 מיד עם השחרור החלו חברי התנועה לחפש קשר ודרכי עלייה לארץ ישראל . נוספה אליהם קבוצה של לוחמי גטו ורשה , ובה יצחק ( אנטק ) צוקרמן ( עלה ארצה ב , ( 1947- ועד מהרה הצטרפו לגרעין זה גם אנשי תנועות הנוער שברחו בעת המלחמה מזרחה - לברית המועצות . בספטמבר 1945 החלו להגיע לפולין שליחים מארץ ישראל , והם השתלבו בפעולות " הבריחה . " גם ארגון הג' שָ ינט סייע בפעילות " הבריחה , " בעיקר במימון .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار