המאבק המזוין בגטאות

صفحة: 248

עם תחילת הרצח ההמוני בגיאיֹות ההֵרגה במזרח אירופה ב1941- חשו חברי תנועות הנוער כי סכנת חיים מרחפת על כל יהודי אירופה , וכאשר בתחילת שנת 1942 החלו להתקבל ידיעות על מעשי ההשמדה של היהודים במזרח אירופה ועל הנעשה במחנה חלמנֹו - הם קראו למרד . בשל קריאתם למרד נקלעו חברי תנועות הנוער למחלוקת עם ראשי היודנרטים . ואולם בהשפעת חינוכם בתנועות הנוער החלוציות היה ביכולתם להנהיג את המרד . חברי תנועות הנוער החלוציות האמינו כי מרד יחזק את הגאווה הלאומית . מנהיגי תנועות הנוער היו צעירים בני . 25-17 גילם הצעיר הקל עליהם בהתארגנות לקראת מרד . הם יכלו לקרוא למרד והעזו לסכן את חייהם , כיוון שלא היה עליהם העול הכבד של דאגה ואחריות לקיום יומיומי של משפחה , כפי שיש להורים כלפי ילדיהם . מנהיגי תנועות הנוער ביקשו להפיץ את רעיון המרד בגטאות נוספים למרות הסכנה שנשקפה לחייהם . בין המחתרות בגטו וילנה ובגטו ורשה נרקמו קשרים בעזרת שליחים שהעבירו את עיתוני המחתרת והפיצו את רעיון המרד בין הגטאות . ארגון אי"ל שלח את מרדכי טננבויםתמרוף לביאליסטוק , והוא הנהיג את ההתנגדות המזוינת של היהודים במקום . ואולם בדרך כלל היה הקשר בין ארגוני המחתרת בגטאות השונים חלש . ארגוני המחתרת מתמודדים עם קשיים ולבטים בהכנותיהם למרד התמודדו ארגוני המחתרת עם דילמות שגרמו להתלבטויות מורכבות . בכל גטו הייתה ההתלבטות בשאלות מכריעות אלו עניין מקומי . לדוגמה : א . מקום המרד : האם למרוד בתוך הגטו או לברוח אל היער ושם להיאבק ? מצ ַ דדי המרד ביערות טענו כי ביער קיימת אפשרות לברוח , להסתתר ולשרוד - ואילו בגטו אין כל מוצא , מפני שהלחימה בגטו בשטח בנוי בתוך אוכלוסייה צפופה מגבילה את חופש התנועה ומונעת אפשרות לתמרֹון ולבריחה . מתנגדי המרד ביערות טענו שהמרד חייב להתרחש בגטו דווקא , כי שם מ ְ ֵרז חיי היהודים וסבלם - ושם צריך להתממש גם מאבקם . ב . האחריות הקולקטיבית : האם המורדים רשאים לסכן במעשיהם הורים מבוגרים ? האם הם רשאים לסכן אחים ואחיות צעירים ? דילמה זו החריפה במיוחד מפני שלא כל היהודים בגטו תמכו במרד ולא כולם שיתפו פעולה עם מתכנניו . ג . עיתוי המרד : מתי לפתוח במרד ? היה ברור כי יש לפתוח במרד רק בשלב הגירוש האחרון והסופי מן הגטו - ולא קודם לכן , כדי שלא לגרום לזירוז חיסולו של הגטו . אך כיצד יכלו חברי המחתרות לדעת מתי הנאצים מתכוונים לחסל את הגטו ? ואכן , המחתרת נאלצה להמתין ולהתחיל במרד לפי התקדמות פעולות גירוש היהודים מן הגטו . כאשר בקיץ 1943 נְראה כי גרמניה עומדת לפני תבוסה , החריפה שאלת העיתוי : האם להתחיל במרד שיחיש את חיסול הגטו !? או אולי תֹובס ַ גרמניה במלחמה קודם לכן - לפני שיחוסל הגטו ? ד . המצב בחזיתות ונחיצות המרד : ידיעות שהגיעו מן החזית בצפון אפריקה , ולפיהן נחלו הגרמנים מפלה באל-עלמין ַ , והידיעות מברית המועצות על תבוסתם בסטלינגרד עודדו את היהודים בגטאות . בהשפעת ידיעות אלו התבססה בקרב יהודים רבים התקווה כי המלחמה עומדת להסתיים וכי כדאי להמתין ולא לסכן את היהודים בגטו על ידי מרד ( מפה 16 עמ' . ( 283 בצד דילמות עקרוניות אלו היו לארגוני המחתרת קשיים נוספים : מרדכי טננבוים-תמרוף - ( 1943-1916 ) מפקד המחתרת והמרד בגטו ביאליסטוק , מראשי המחתרת בגטו וילנה ובגטו ורשה . חבר תנועת "דרור" ו"החלוץ . " עם כיבוש פולין בספטמבר 1939 נמלט מזרחה ושם סייע לאנשים להשיג רשיונות עלייה מזויפים לארץ ישראל , אך הוא עצמו נשאר בווילנה . במרס 1942 חזר לוורשה ודיווח על מצב היהודים שם . בוורשה היה ממקימי "הארגון היהודי הלוחם , " ובשליחותו יצא בנובמבר 1942 להקים מחתרת בביאליסטוק . פעל להשגת נשק עבור המחתרת והקים ארכיון - מפעל תיעוד בגטו ביאליסטוק . ב16- באוגוסט 1943 החל המרד בביאליסטוק . לא ידוע מתי נהרג . יש הטוענים כי הוא וסגנו התאבדו . חברי תנועת השומר הצעיר , ורשה , 1938 עומד מימין - מרדכי אנילביץ . '

السابق  |  التالي