|
|
صفحة: 208
מבזק רוב הגטאות הוקמו בשנים , 1941-1940 בהתאם לפקודת היידריך , ונועדו לבודד את היהודים מסביבתם ולנשלם מרכושם . גטאות רבים היו סגורים ומוקפים בחומת אבן ; והיהודים , פרט לבודדים , לא הורשו לצאת . לעומת זאת היו גטאות פתוחים , שמהם היה אפשר לצאת לעבודה בבוקר ואליהם היו שבים בערב . הגירוש לגטאות נעשה בבהילות , והיהודים בגטאות חיו בתנאי צפיפות ודוחק . היודנרט - המועצה היהודית בגטו - היה אחראי להוציא אל הפועל בגטו את פקודות הנאצים . תחילה היו חברי היודנרטים מנהיגים ואנשי ציבור מוכרים מן התקופה שלפני הכיבוש , אך בדרך כלל מונו על ידי הגרמנים . תחילה ניהלו היודנרטים את העברת היהודים לגטאות וערכו מפקד תושבים . היהודים שהיו אמורים להתמנות לראשי היודנרטים עמדו לפני החלטה קשה : האם לקבל עליהם את התפקיד או לסרב לו ? ובמהלך תפקידם התמודדו עם דילמות כואבות . בגטאות הוקמה בפקודת הגרמנים גם משטרה יהודית , שתפקידה היה לשמור על הסדר הציבורי , לגבות קנסות ומסים , וגם להחרים רכוש , לשלוח יהודים לעבודות כפייה ואף לגירוש והשמדה . בין חברי המשטרה היהודית היו כאלה שנהגו בתוקפנות , היו כאלה שניסו לסייע ליהודים על אף הקשיים , והיו כאלה שעזבו את המשטרה בתקופת השילוחים להשמדה . היודנרט נטל על עצמו תפקידים בנושאי כלכלה , סעד , חינוך ותרבות . כך היה לו תפקיד כפול : מצד אחד היה כפוף לגרמנים וביצע את פקודותיהם , ומצד שני שימש מנהיגות לציבור היהודי . בין פעולות היודנרטים : מאבק במדיניות ההרעבה של הגרמנים על ידי אספקת מזון ופעולות הברחה , טיפול בענייני בריאות , פעולות סעד ויצירת מקומות עבודה בגטו . היהודים בגטו נאבקו יום-יום על מנת לשרוד בתנאים הקשים , בהתאם לעקרון קידוש החיים שניסח הרב ניסנבוים מגטו ורשה . מאבק ההישרדות של היהודים בגטו התבטא גם בתחום הצרכים הרוחניים , והם ניהלו חיי דת , פעולות חינוך , פעילות של תנועות נוער ועיתונות מחתרת וכן פעילות תרבות ותיעוד , בעיקר באמצעות ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה . במדינות מערב אירופה לא הוקמו גטאות , אך הגרמנים נקטו מדיניות של בידוד היהודים על ידי פגיעה במעמדם הכלכלי , החברתי והאזרחי .
|
|