|
|
صفحة: 207
ב . מיומנו של הנער משה משה פלינקר , יליד , 1926 ברח עם משפחתו מהולנד לבלגיה ב . 1942- בבלגיה השיגה המשפחה רשיון ׁשהייה , אבל באפריל 1944 נאסרו בני המשפחה על ידי הגסטאפו והועברו לאושוויץ . משה נרצח באושוויץ , ושלוש המחברות שבהן כתב את יומנו התגלו על ידי אחיותיו . ביומן מתאר משה את חיי המשפחה בעת המלחמה ואת מעשיו והרהוריו . בפרקי היומן , שנכתב בעברית , מתגלה אהבתו העזה לארץ ישראל . ב אדר ב תש"ג [ ... ] אני חש את עצמי כה בדד ( בודד , ( כה ערירי , שרגש זה לא היה לי עוד עד עכשיו . חש אני את עצמי כה רחוק מכל א ַ ח ַ י , מכל דבר יהודי לאומי . וכל דבר שאני רואה - שמעורר בי זכר לדברים האלה - אני מחבק וׂשמֹו ללבי בחיבה שלא הּכְרתיה ִ ָ עד עכשיו . כה מצאתי בספרייה העברית כאן לוח לבתי ספר לארץ ישראל . כבר לפני איזה חודשים מצאתיו שם וגם לקחתיו הביתה , אבל אז לא חשתי את עצמי כה ערירי כמו שאני חש את עצמי עכשיו . ולפני איזה ימים שאלתי שוב את הלוח הזה ועתה קראתיו ברוח [ ש ] כולה אחרת מבראשונה . עתה היה לי כמכתב , כסימן של חיים של שאר בני עמי אליי . כה אוהב אני ומחבב אותו , שכמעט אי אפשר לי להשיבו לספרייה . ׁשם הלוח הוא " מולדתי . " כמה פעמים לא ביטאתי כבר את המילה הזאת בחיבה בימים האחרונים , ובכל פעם בחושבי בה אני מתמלא ּכיליֹון ְ נפש אליה , ונפשי עורגת אל ארצי שכה אהבתיה ואֹוה ֵ ב אני עוד עכשיו . עוד בימים לפני המלחמה נכספה לבי אל מולדתי אל ארץ ישראל , אבל עתה גדלו החיבה וה ָ עִריג ָ ה ( העְרגה , הגעגועים ) אליה עוד שבעתיים . כי רק עכשיו מרגיש אני כמה נחוץ לנו מולדת , כמה דרוש לנו ארץ שבה נוכל לשבת במנוחה , בשלווה ּובהׁשֵקט ַ כמו שכל עם יושב על ארצו . הוי , כמה אהובה היא לי מולדתי , כמה עורגת נפשי אליה . [ ... ] בוקר 18 בדצמבר , כבר כתבתי לעיל ׁשה ַ חילֹותי ִ ללמוד ערבית . כמובן שאני לומד השפה הזאת לא פשוט משום שמצאה חן בעיני או ּכעין זה . החילותי - ורוצה אני מאוד לגומרה גם כן - ללמוד השפה הזאת , לפי שחלק גדול מיושבי ארץ ישראל ושכנותיה מדברים השפה הזאת . ולרגלי מטרתי אשר שמתי לי , כמו שכתבתי לעיל , צריך לי מאוד מאוד לדעת לכל הפחות ל ְַ ּבר השפה הזאת . הרבה יותר צורך יש לי בה מאשר שיש לי מכל השפות שלימדוני בבית הספר . הלוא מובן מאליו , שבראש וראשונה נצטרך לחיות בשלום עם אחינו בני ישמעאל , שהם גם כן מצאצאי אברהם . דברים כמו שקרו לפני המלחמה , כגון הפרעות הנוראות , שהפחידו כה [ את ] העולים , אסורים עוד להישנות . ( הנער משה , יומנו של משה פלינקר , עמ' ( 73 , 39 שאלות לשתי התעודות 1 אילו התלבטויות ומחשבות מציגות הרשימות של אנה פרנק ? 2 כיצד מסביר משה את געגועיו לארץ ישראל בעת המלחמה ואת כוונתו ללמוד ערבית ? 3 מה החשיבות של יומנים אישיים כמקור היסטורי ? קטע מיומן מגטו לודז , ' נכתב בעברית בשולי ספר קריאה , יוני 1944 זהותו של כותב היומן אינה ידועה . היומן שמור בארכיון "יד ושם" בירושלים .
|

|