|
|
صفحة: 204
לפגוע בציבור הדתי ובחיי הדת . חיילים ושוטרים גרמנים השחיתו ספרי תורה ותשמישי קדושה , שרפו בתי כנסת והתעללו ביהודים עטורי זקנים ופאות שהתאימו בעיניהם לדימוי היהודי - גזזו את זקניהם ופאותיהם בפומבי תוך השפלתם . הגרמנים אסרו על היהודים לחגוג את החגים היהודיים ולקיים תפילה בציבור . למרות כל זאת השתדלו היהודים לקיים את התפילות ולחגוג את החגים במועדם , לעתים בסתר ולעתים בגלוי . היו מקרים , כמו בלודז' בתחילת המלחמה , שיהודים - שנתפסו בעת תפילה בסתר - הוכו ואולצו לבצע עבודות משפילות כשהם עטופים בטליתות . לעתים חּוללּו בתי כנסת , והמבנים הּוסבּו לצורכי הגרמנים . ימי חג היו ימים מּוע ָ דים לפורענות : ההודעה בדבר החובה לעבור לאזור הגטו בוורשה הושמעה ברמקולים בעיצומו של יום הכיפורים , וכניסת הגרמנים אל גטו ורשה , שבעקבותיה החל המרד , הייתה בערב פסח 19 ) באפריל . ( 1943 ככל שנמשך הכיבוש הנאצי כן חלה החּופה ָ במצב היהודים , ונפגמה יכולתם לנהל חיים דתיים ולהפעיל " חדרים , " ישיבות ובתי כנסת . חיי היום-יום הציבו לפני היהודי הדתי בעיות קשות , ורבים פנו לרבנים בשאלות . לדוגמה : האם מותר להסתיר ילדים אצל נוכרים - שהרי יש חשש שההורים לא ישרדו , וילדיהם יחונכו כנוצרים ? האם יש לומר " קדיש" לעילוי נשמתם של אנשים שיש להניח כי נרצחו אך אין הוכחה ודאית לכך ? האם מותר ליהודי לסכן את חייו כדי להתפלל בציבור ? כיצד להשגיח על כשרות המאכלים בתנאי רעב כבד ? המציאות עוררה דילמות מורכבות : האם מותר לרכוש תעודות א ִ ריֹות מזויפות ? האם אין בהחזקת תעודת זהות ארית נוצרית משום השפלת הכבוד היהודי ? ואולי זהו מעשה של חילול הּום ( מעשה רע שיש בו ּביזּוי שם האלוהים ?( ֵ בנוסף , התחזקו גם שאלות מוסריות , כמו : האם להצטרף למשטרה היהודית בגטו ובכך לשרוד , גם אם הדבר כרוך בהסגרת יהודים לידי הגרמנים ? מדיניותם של הנאצים בנושא היחס לענייני הדת לא הייתה עקבית . השלטון המרכזי לא נתן הנחיות ברורות וחד משמעיות בקשר לעניינים אלו . מדיניות זו הייתה תלויה לא מעט בנטיות אישיות של מפקדים מקומיים . כך לדוגמה , באזור הגנְרלגּובְרנמן נסגרו בתי כנסת מיד לאחר הכיבוש , ֶ וכעבור זמן קצר נפתחו מחדש . כן הותר ליהודים בפולין לאפות מצות לקראת פסח של שנת ת"ש ( 1940 ) ושל תש"א . ( 1941 ) רבנים , בתפקידם כמנהיגים רוחניים , חיברו תפילות מיוחדות - בעיקר בשלב הגירושים להשמדה . תעודה שאלה לרב בגטו קֹוב ְ נה בדבר הסתרת ילדים אצל נוכרים השאלות והתשובות שוחזרו על ידי הרב אפרים אשרי לאחר השואה . שאלה : האם בקטנים יש המצווה של קידוש השם ? נשאלתי בגטו קֹובנה ָ בימי הרג ואובדן וגזרות נוראות על תפארת מולדתנו - עוללים ויונקים ילדי ישראל , בג' וד' ניסן תש"ד . ההורים , ברצונם להציל את ילדיהם , המציאו עצה וקנו תעודת לידה מעכו"ם ( בראשי תיבות : עובדי כוכבים ומזלות . הכוונה לנזירים , לכמרים וכן לשכנים נוצרים ) וזרקו [ את ] הילדים תחת בית היתומים של העכו"ם . גם נתנו ההורים ילדיהם לכמרים , ולכמרים כתבו שהילדים נשמדו על אמונתם ( המירו דתם . ( האם זה מותר ? וכן אם מותר ליתן ִ [ את ] הילדים לעכו"ם , ׁשיט ְ מ ְ נּום ( שיחביאו אותם ) עד אחרי המלחמה וה ַ מ ַ ּפל ָ ה של היטלר ימ"ש ( יימח שמו , ( בשעה שיש ספק אם יישארו ההורים בחיים , וממילא יישארו הילדים בין עכו"ם וילכו באמונתם ובדרכם ( יחיו כנוצרים . ( תשובה : [ ... ] והרי אם לא ימסרו את הילד לעכו"ם , בוודאי ייהרג , ואם יהיה אצל העכו"ם - יישאר בחיים , ואפשר שיישארו ההורים בחיים וייקחו הילד בחזרה לדת ישראל , וגם אפשר שהעכו"ם בעצמם יחזירו למוסדות היהודיים , ויש הרבה צ ְ ד ָ ֵקי ס ָ פ ֵ ק ל ְ ה ָ ֵקל ( בגלל הספק יש לתמוך בעניין . ( וה' הטוב ירחם על שארית עמו הנדכא ולא יוסיף ל ְ ּוא ֲ בה עוד , ונראה בנחמת ציון וירושלים . " ) שאלות ותשובות ממעמקים של הרב אפרים אשרי , " בתוך : השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' ( 324 1 מה היה העיקרון שהנחה את הרב אשרי בתשובתו ? מודעה על מסיבת חנוכה בגטו וילנה
|
|