|
|
صفحة: 201
הרב יצחק ניסנבוים מגטו ורשה . לדבריו : " זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות . לפנים דרשו האויבים את הנשמה , והיהודי הקריב את נשמתו על קידוש השם . עתה דורש הצורר את הגוף היהודי , וחובה על היהודי להגן עליו , לשמור על חייו " . כלומר - על היהודים להיאבק ככל יכולתם כדי לשרוד ולשמור על צ ֶ לם אנוש . מאבק ההישרדות של היהודים נועד אמנם לספק את הצרכים הפיזיים הבסיסיים - מזון , פרנסה , תברואה - אבל גם את צורכי הרוח . לדוגמה : א . פעולות חינוך ברוב אזורי הכיבוש אסרו השלטונות על היהודים להקים מוסדות חינוך , בדרך כלל ב"נימוקים" של " סכנות רפואיות" - מגפות ומחלות מידבקות - הצפויות ללומדים . היודנרט ארגן מערכת חינוך שפעלה בדרך כלל במחתרת . בתנאי הצפיפות הקשה בגטו לא היו מבנים ְ מסודרים לבתי ספר , ולא היו מספיק מורים . הרכב קבוצות הלימוד לא היה קבוע מּפ ְ את היעדרויות מן הלימודים עקב מחלות ומוות ּוב ְ ׁש ֶ ל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה . גם מקצועות הלימודים השתנו מעת לעת - על פי כישורי המורים . במקומות אחדים היו גם ניסיונות להקים בתי ספר גבוהים , כגון בית הספר לרפואה בגטו ורשה וה"אוניברסיטה של הגטו" בגטו וילנה . מסגרות חינוך הוקמו באותן שנים גם ביוזמה עצמית של אנשים פרטיים ולא רק באמצעות היודנרטים . אחד המחנכים שפעלו בוורשה היה יאנּו ff קֹוְרצ ָ 'אק . מאז שנת 1912 ניהל קורצ'אק את בית היתומים היהודי בוורשה . ב1940- בפקודת הנאצים עבר בית היתומים לגטו ורשה . דרכו החינוכית של קורצ'אק הייתה מיוחדת במינה , והתרכזה בילד - באהבה לילד , בכיבוד הילד ובזכויותיו . הוא הנהיג בבית היתומים ניהול עצמי של הילדים ושוויון בין הילדים לבין עצמם ובין הילדים למבוגרים . הילדים הם שקבעו את החוקים במקום , הם היו השופטים בבית המשפט של המוסד , הם עזרו בעבודת המטבח , בחדר האוכל ובמכבסה - ואף הוציאו לאור עיתון . בכך ביטא קורצ'אק את השקפותיו בדבר הכבוד שיש להעניק לילדים ובדבר הצורך להאמין ביכולתם . קורצ'אק הקפיד לשמור על כללים אלו של סדר ותורנויות גם בימי המלחמה . באוגוסט , 1942 כאשר נשלחו יהודי ורשה להשמדה בטרבלינקה , הלך קורצ'אק בראש חניכיו לתאי הגזים . עמו הלכו כל המחנכים , ובהם שותפתו לעבודה - המחנכת סטפאניה ַ ו ִ ילצ ִ 'ינסקה . יצחק ניסנבוים - ( 1942-1868 ) רב ממנהיגי הציונות הדתית . ממייסדי האגודה הלאומית "נצח ישראל , " שפעלה להפצת הרעיון של יישוב ארץ ישראל , וכבר ב1905- ביקר בארץ ישראל . בשנת 1937 נבחר לתפקיד נשיא "המזרחי" בפולין . פרסם מאמרים על הלאומיות היהודית בעיתונות העברית ובעיתונות ביידיש . בתחילת המלחמה גורש עם משפחתו לגטו ורשה . נספה ב . 1942- על שמו נקרא קיבוץ בארות יצחק . ָ יאנּו ff קֹוְרצ'אק 1878 ) או - ( 1942-1879 שמו הספרותי של הנריך גולדשמיט , בן למשפחה יהודית מתבוללת בפולין , שהיה גם סופר ורופא . למד רפואה באוניברסיטת ורשה , ובמהלך לימודיו עבד במחלקת הילדים של בית החולים , שם פגש ילדים ממשפחות עניות והכיר את מצוקותיהם . הוא הקים שני בתי יתומים : אחד ליתומים יהודים והשני ליתומים פולנים . את בית היתומים היהודי ניהל מ1912- ועד להירצחו בטרבלינקה ב . 1942- קורצ'אק ביקר בארץ ישראל בשנת 1934 ובשנת 1936 והתארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים אחרים , שם פגש רבים מחניכיו לשעבר שעלו לארץ . בין ספריו שתורגמו לעברית : "המלך מתיא הראשון" ו"יותם הקסם . " חדר השינה בבית היתומים של קורצ'אק יאנּוׁש קֹוְרצ ָ 'אק עם חניכיו
|
|