|
|
صفحة: 195
ּבְ ׁש ֶ ל תפקידם הָרגיׁש והמורכב התמודדו חברי היודנרט במהלך מילוי תפקידם עם דילמות קשות . הם היו חייבים לבצע את פקודות הגרמנים , ׁשֶ ּכן אי ביצוען סיכן את חייהם . הגרמנים איימו על חברי היודנרט כי אם לא יצייתו לפקודותיהם ולא ימלאו אותן - יוצאו להורג . איום מתמיד זה ומעמדו של היודנרט כחוליה מקשרת בין הציבור היהודי לבין הממשל הנאצי גרם למתח רב ֶרקֶרב ְ חברי היודנרט עצמם ובינם לבין הציבור היהודי . לדוגמה : על פי פקודות הגרמנים , נדרשו חברי היודנרט למסור רשימות של אנשים המיועדים לעבודות כפייה , אך כמנהיגי הציבור היהודי רצו לפעול להטבת מצב היהודים . לכן לעבודות כפייה או למחנות עבודה שלח היודנרט לא אחת יהודים עניים ; ואילו יהודים מבוססים יותר הצליחו לעכב את יציאתם על ידי מתן כספים ליודנרט . היודנרט נזקק לכספים אלו כדי לממן את פעולותיו למען היהודים . לעתים קרובות פנו יושבי ראש היודנרטים אל השלטונות בעניינים שונים - הפחתת קנסות , ביטול גזרֹות והגדלת הקצבות מזון . בגטאות פעלה גם משטרה יהודית ששימשה בדרך כלל כאחת המחלקות של היודנרט . המשטרה הוקמה אף היא בפקודת הגרמנים , והיו לה תפקידים שונים : משמירה על הסדר הציבורי , איסוף אנשים לעבודות כפייה , החרמת רכוש , גביית קנסות ומסים - ועד חטיפת אנשים לגירוש והשמדה , בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה . במקומות רבים הייתה המשטרה היהודית נתונה לפיקוח המשטרה הגרמנית או הפולנית . המצטרפים למשטרה היהודית זכו בהטבות מסוימות : הם לא נלקחו לעבודות כפייה , לא הוטלו עליהם קנסות , והם קיבלו קצֹו ְ ת ַ מזון גדולה . הטבות אלו השפיעו על יהודים להצטרף לשורות המשטרה . פעילותם של חברי המשטרה היהודית הייתה תלויה גם באישיותם : היו שוטרים שנהגו בתוקפנות כלפי אחיהם היהודים והקפידו למלא את פקודות הנאצים , היו שוטרים שלמרות תפקידם ניסו לסייע ליהודים , והיו כאלה שבתקופת השילוחים להשמדה - עזבו את המשטרה . מוכרת סרטי זיהוי בגטו ורשה גברים ונשים בכניסה לבניין היודנרט בוורשה , 1939
|
|