|
|
صفحة: 170
תעודה על חיי היום-יום במציאות משתנה עדות של מרטה אפל , אשת רב בעיר ּבּבינגן בגרמניה ואם לשתי בנות . עדותה מתארת את הבידוד שבו הייתה שרויה ואת תחושות החרדה שליוו אותה באותם ימים עקב המדיניות האנטישמית . ב1937- נמלטה המשפחה להולנד . ככל שהאריך שלטון הנאצים ימים , כן העמיק ונפער הפער שבינינו לבין שכנינו הנוצרים . ידידים שעמם התרועענו שנים רבות לא הכירו אותנו עוד . לפתע נוכחו לדעת שעל אף הכול , נבדלים אנו מהם . [ ... ] מה נשתנו חיינו בימים ההם ! [ ... ] עתה כלל לא ׂשׂשתי לצאת מן הבית , כי בכל קרן רחוב דקרו את עיני כרזות : היהודים הם אסון לעם הגרמני . דימויים ְ רוּויי חרדה נ ִ ל ְ וּו אליי בכל אשר פניתי : בחנות , כשהיה עליי לשוחח עם אחד הזבנים , התייראתי שמא יפגין איבה כלפיי ברגע שיגלה כי יהודייה הנני ; בכל פעם שהמתנתי לחשמלית , עלה הרהור על דעתי שמא לא יעצור אותה הנהג אם יידע כי יהודייה אנוכי . בעצם מעודי לא התנסיתי בחוויות טורדניות כאלה בחנויות וברחוב , אולם ציפיתי לׁשּכמֹותן ְ בכל רגע ורגע , והחרדה הזו הציקה לי בלי הרף . זמן רב קודם לאיסור שהטילו הנאצים כבר ויתרתי על ביקור בתיאטרון או בבית קולנוע ; ההרגשה כי הנה אני יושבת בין בני אדם השונאים אותנו הייתה לי ללא נשוא . [ ... ] בשעות הערב היינו יושבים בבית , והיינו שומעים בחלחלה ברדיו את ההודעות בדבר האמצעים והחוקים החדשים והמחפירים , שכמעט מדי יום ביומו הביאו על היהודי תוספת עֹול וסבל . לא ביקרנו עוד אצל ידידינו , והם לא פקדו אותנו . [ ... ] ( אזרחים על תנאי , עורכת : מ' ריכרץ , עמ' ( 366 1 על פי העדות , אילו תחושות ליוו את היהודים בגרמניה לנוכח המדיניות האנטי-יהודית ? 2 על פי העדות , אילו דרכים נקטו הנאצים כדי לבודד את היהודים ? יהודי גרמניה מקימים ארגון מייצג עליית הנאצים לשלטון ומדיניותם האנטי-יהודית עוררו מבוכה וחששות כבדים בקרב יהודי גרמניה . מרבית יהודי גרמניה , ובראשם הארגון היהודי הגדול ביותר - " האגודה המרכזית של האזרחים הגרמנים בני דת משה" - סברו כי זוהי רעה זמנית וחולפת . הם האמינו כי השלטון הנאצי לא יאריך ימים , וניסו באמצעות מאבק משפטי למנוע את ההגבלות על היהודים . יהודים ששירתו כחיילים בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה והיו מאורגנים ב"ברית הארצית של חיילי החזית היהודים" חזרו והדגישו את נאמנותם המלאה לגרמניה מולדתם . ב1933- הם אף הצליחו למנוע פגיעה בזכויותיהם של חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה ( עמ' , ( 158 אבל ההקלות שקיבלו הת ּ ֹוגגּו בהדרגה נוכח החמרת הצעדים האנטי-יהודיים , וכאשר נחקקו חוקי נירנברג - חלו החוקים גם על אותם חיילים לשעבר . לנוכח המדיניות האנטי-יהודית הבינו מנהיגי יהדות גרמניה כי האמנצ ִ יּפ ַ צ ְ יה של היהודים בגרמניה בוטלה . כחצי שנה לאחר עליית היטלר לשלטון הקימו מרבית הארגונים היהודיים ארגון משותף - " הנציגות הארצית של יהודי גרמניה" 17 ) בספטמבר - ( 1933 ובראשו עמד הרב ד"ר ליאֹו ּבק . ארגון זה כלל את רוב האוכלוסייה היהודית - אורתודוקסים , ציונים , ליברלים - פרט ל"התאגדות היהודים הגרמנים-לאומיים" ו"איגוד הקהילות האורתודוקסיות הפורשות . " השלטון הנאצי לא הכיר ב"נציגות הארצית , " ולכן הארגון לא יכול לייצג את היהודים באופן רשמי לפני המשטר הנאצי . ארגון " הנציגות הארצית" נועד לסייע ליהודים להתמודד עם בעיות השעה . פעולותיו נועדו לחזק גם את כלל יהודי גרמניה וגם יחידים בקהילה . תחילה הקדיש הארגון את מאמציו לסיוע כלכלי ולייעוץ משפטי לאנשים שפוטרו ליאֹו ּבק - ( 1956-1873 ) רב ומנהיג יהודי בגרמניה . בימי מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב צבאי בחזיתות במזרח אירופה ובמערבה . בלט בפעילות ציבורית כיושב ראש איגוד הרבנים בגרמניה , כראש ארגון "בני ברית" וכיושב ראש ארגוני הסעד היהודיים בגרמניה . בקיץ 1943 גורש למחנה הריכוז טרזינשטט . לאחר המלחמה השתקע באנגליה . כתב על נושאים מתחום הפילוסופיה היהודית והתיאולוגיה . "מכון ליאו בק" בישראל לחקר תולדות יהודי גרמניה נקרא על שמו . . 1 מהן שנות השיא ומהן שנות השפל בהגירת היהודים מגרמניה , ומה הגורמים לכך ?
|
|