|
|
صفحة: 166
בטענה כי הם אחראים לנזקים שנגרמו למדינה . הקנס הקיבוצי שהוטל עליהם היה של מיליארד מארקים גרמניים . המדינה אף עיקלה את כספי הביטוח על רכוש ועסקים שהגיעו ליהודים בשל הנזקים שנגרמו להם . התגובות בעולם לאירועי " ליל הבדולח" היו חריפות : מדינות גינו את גרמניה , וארצות הברית אף החזירה את שגרירה מברלין . אבל היטלר , שכוחו הלך והתחזק , התעלם מן המחאות . לאחר " ליל הבדולח" חל שינוי חד במצב יהודי גרמניה , והחל בדצמבר 1938 הועבר הטיפול ביהודים לידי האסאס , שהיה לגוף היחיד האחראי למדיניות האנטי-יהודית . וזאת בניגוד למצב ששרר בשנים - 1938-1933 שבהן הטיפול בבעיית היהודים לא היה מרוכז ומתואם בין הדרג המפלגתי , הדרג הממלכתי ושירותי הביטחון . בוטלה פעילותם של מרבית הארגונים והמוסדות היהודיים , ופוזרה " הנציגות הארצית של היהודים , " ארגון שהקימו היהודים ב1933- ( עמ' . ( 170 מעתה הונהגה מדיניות שכפתה על יהודים להגר מגרמניה . לצורך זה הוקמה בינואר 1939 " הרשות המרכזית של הרייך להגירת היהודים , " שנוהלה בידי אנשי זרועות הביטחון הנאציות . על הרשות הוטל לדאוג להגירה מוגברת של יהודים מן הרייך . על פי מדיניות ההגירה הנאצית , תוכנן לזרז תחילה את הגירתם של יהודים עניים . הנאצים סברו כי המהגרים העניים יהוו נטל על הארצות הקולטות , ובכך תגבר שם האנטישמיות . לתפיסתם , יועיל הדבר לתעמולה הנאצית ויוכיח את אמינותה . שחרורם של יהודים שנאסרו ב"ליל הבדולח" הותנה במתן הוכחות לעזיבתם המידית את הרייך הגרמני . ואכן " ליל הבדולח" האיץ את הגירת היהודים מגרמניה . תעודה על אירועי "ליל הבדולח" - "פוגרום נובמבר" תיאורו של גּבלס אני רוצה לחזור למלון [ במינכן ] ואני רואה זוהר אדום כדם . בית הכנסת בוער . [ ... ] אנו מכבים שרפות רק אם הן מסכנות את הבניינים השכנים , ולא - יש לשרוף עד היסוד . [ ... ] מכל רחבי הרייך זורם כעת מידע : 50 בתי כנסת ואחר כך - 70 עולים באש . הפיהרר הורה לאסור מיד 30-20 אלף יהודים . [ ... ] בברלין חמישה בתי כנסת , ואחר כך , 15 בוערים . הזעם העממי משתולל עכשיו . [ ... ] יש לתת לו פורקן . בנסיעתי למלון , שמשות מתנפצות . בראוו ! בראוו ! בתי הכנסת עולים באש כמו בקתות גדולות וישנות . אין סכנה לרכוש גרמני . לפי שעה לא נותר לעשות דבר . ( ש' פרידלנדר , גרמניה הנאצית והיהודים , עמ' ( 308 עדותו של גרמני קטע מעדות שנמסרה במשפטו של אחד ממחריבי בית הכנסת בכפר ּביזינגן בפוגרום של "ליל הבדולח . " המשפט התקיים ב , 1947- ומוסר העדות הוא גרמני שהתגורר סמוך לבית הכנסת . בית הכנסת לא הועלה באש בשל קרבתו לבתים אחרים , אך כל תכולתו נותצה ונשרפה . ב9- בנובמבר 1938 בין השעות 10 ל11- בלילה שמעתי מדירתי רעש חזק שעלה ממקום קרוב מאוד לדירתי . יצאתי אפוא לרחוב ומיד ראיתי שמקור הרעש בבית הכנסת . משהתקרבתי לבית הכנסת , נוכחתי לדעת שבתוך בית הכנסת ומחוצה לו נמצאו כ50- עד 60 איש . בו זמנית שמתי לב , שגם בדירות היהודים שבשכנותי נמצאו אנשים . מבחוץ יכולתי לשמוע שבבית הכנסת מתחוללת מהומה גדולה , ומנפצים שם הכול לרסיסים . ראיתי גם שנשאו מבית הכנסת ספרים וחפצים , ואחר כך הציתו אותם בקרבת בית הכנסת מאחורי הבית היהודי של פרידריך קאהן . יכולתי לראות גם שאחד הגברים נשא מבית הכנסת את ספר התורה והעלה אותו באש . ( פ' בקר , א' ייגלה , "אלימות והיזכרות , " בתוך : יד ושם - קובץ מחקרים , עורך : א' וייס , עמ' ( 85 עדותו של יהודי תיאור אירועי "ליל הבדולח" בבית היתומים בדינסלאקן . ב 9 : 30- בבוקר נשמע קול הפעמון בשער הכניסה . פתחתי את השער . לבית פרצו כ50- איש , רבים מהם במעילים עם צווארון זקוף . הם מיהרו לחדר האוכל הריק מאדם ופתחו גירוש גברים יהודים ב"ליל הבדולח , " באדן-באדן , גרמניה
|
|