|
|
صفحة: 160
: 1935 חקיקה גזענית ברוח האידאולוגיה הנאצית חוקי הגזע נעשים חוקי המדינה בשנת , 1935 בד בבד עם התבססות שלטונו של היטלר בגרמניה , ניכרה מגמה של הקצנה ביחס אל היהודים . על יהודים נאסר להיכנס למקומות בילוי - למסעדות , בתי קולנוע , מלונות ואתרי נופש . מקומות בילוי אלו הכריזו בשלטים בולטים ובמודעות בעיתונים כי היהודים אינם רצויים בהם . בכמה מקומות הודבקו מדבקות על גבם של אזרחים גרמנים שרכשו מוצרים אצל יהודים , ועליהן היה כתוב : " אני בוגד בעמי , כרגע קניתי אצל יהודי . " מעשי אלימות הופנו נגד זוגות מעורבים : הם הותקפו וצולמו - ותמונותיהם הוצגו מעל דפי העיתון האנטישמי " דר שטירמר" ( עמ' . ( 125 נידוי היהודים החריף כאשר ביוני 1935 אסר החוק על היהודים לשרת בצבא הגרמני - הווְרמכט ֶ . רמיסת זכויות היהודים הגיעה לשיאה בכנס המפלגה הנאצית בעיר נירנברג בספטמבר , 1935 ובו אושרו חוקי נירנברג כחוקת הרייך ( עמ' : ( 118 א . חוק אזרחות הרייך : הגדיר מיהו אזרח הרייך והפ ְ לה בין אזרח הרייך לבין נתין . החוק קבע כי רק אזרח הרייך זכאי לזכויות פוליטיות ואזרחיות מלאות , וכי רק בעל דם גרמני יכול להיות אזרח הרייך . בעקבות קביעה זו נשללו זכויות האזרח מן היהודים . ב . " החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני : " נועד להבטיח את ההפרדה בין יהודים לגרמנים , ולשמור על " טוהר הדם" של העם הגרמני הארי . לכן אסר נישואין ויחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לבין בעלי דם גרמני . כדי לאכֹוף את החוק חדר המשטר הנאצי לחיי הפרט - זוגות רבים נאלצו להיפרד , והמסגרת המשפחתית של רבים נהרסה או שהמשיכה להתקיים תחת עננה ֲ כבדה של חששות ומתיחויות . לאחר פרסום חוקי נירנברג פורסמו גם תקנות להבהרת נושאים מסוימים בחוקים . ב14- בנובמבר 1935 פורסמה " תקנה לחוק האזרחות , " שהבהירה מיהו יהודי בעיני הנאצים . נקבע כי " יהודי הוא מי שמוצאו לפחות משלושה סב ִ ים שהם יהודים גמורים לפי גזעם . " ליהודי נחשב גם מי שמוצאו משני סבים יהודים מלאים ואשר בעת פרסום החוק השתייך לקהילה היהודית או הצטרף אליה אחר כך - או אם היה נשוי ליהודי . נקבעו גם דרגות נוספות של " בני תערובת" - יהודים למחצה ו ְ לְרב ִ יע ַ ( ֶרבע . ( כלומר , ליהודים נחשבו גם מי שהמירו את דתם , וזאת בשל השתייכות סב ֵ יהם או הוריהם לקהילה היהודית . מבזק עם עליית הנאצים לשלטון החלו היהודים בגרמניה , ובייחוד יהודים שהיגרו לגרמניה ממזרח אירופה , לסבול ממעשי אלימות . 1 באפריל 1933 הוכרז כיום חרם כלכלי בכל גרמניה על עסקים יהודיים - צעד של "גרמניה החדשה" נגד "השפעתם המזיקה" של היהודים . החרם נוהל על ידי המפלגה הנאצית בתיאום עם הממשלה . החרם נמשך יום אחד בלבד . מארגניו הבינו כי חרם ממושך עלול לפגוע בתדמיתה של גרמניה ובקשריה הכלכליים עם מדינות אחרות . בהתאם למדיניות האנטי-יהודית , נחקקו חוקים שנועדו לסלק יהודים ממשרות ציבוריות , מחיי התרבות והמדע ומן החברה . ב10- במאי 1933 הועלו באש בברלין ספרי קודש יהודיים וספרים של סופרים ואנשי מדע יהודים , בטענה שהם אינם משקפים את "הרוח הגרמנית . "
|
|