|
|
صفحة: 158
תעודה תגובתו של עיתונאי יהודי לחרם קטעים ממאמר המערכת של הביטאון הציוני "יידישע רונדשאו , " שפורסם בעקבות יום החרם . כותב המאמר הוא עורך הביטאון , רוברט ולטׁש . המאמר עורר התרגשות רבה בקרב יהודי גרמניה . 1 באפריל 1933 ייזכר כיום חשוב בתולדות יהודי גרמניה ואף בתולדות העם היהודי כולו . [ ... ] היהדות המותקפת חייבת להגיע לידי תודעה עצמית . גם ביום זה של התרגשות חזקה ביותר , כאשר רגשות סוערים ביותר מרעידים את לבנו לנוכח מחזה חסר תקדים של נידוי כללי של האוכלוסייה היהודית כולה במדינה תרבותית גדולה , עלינו לשמור בראש ובראשונה על דבר אחד : שיקול דעת . עם זאת שאנו עומדים אובדי עשתונות אל מול המתרחש בימים אלה , אסור לנו בכל זאת להתייאש ועלינו למסור דין וחשבון לעצמנו ללא כל אשליה עצמית . בימים אלה יש להמליץ שהיצירה שעמדה ליד עריסתה של הציונות , " מדינת היהודים" לתיאודור הרצל , תופץ במאות אלפי עותקים בין יהודים ולא יהודים . [ ... ] היום מאשימים אותנו כי בגדנו בעם הגרמני . העיתונות הנאציונל-סוציאליסטית מכנה אותנו " אויבי האומה , " ואנו חסרי אונים מול האשמה זו . אין זאת אמת שהיהודים בגדו בגרמניה . אם בגדו במשהו , הרי שבגדו בעצמם , ביהדותם . מאחר שהיהודי לא נשא בגאווה את יהדותו כלפי חוץ , מאחר שהתחמק מהבעיה היהודית , הוא נעשה בכך שותף לאשמת ה ַ ׁשּפל ַ ת היהדות . [ ... ] העובדה שהנהלת החרם הורתה לתלות על גבי החנויות המוחרמות שלטים " עם טלאי צהוב על רקע שחור , " מהווה סמל בעל משמעות עצומה . תקנה זו נועדה לגנאי ולביזיון , אך אנו נקבלנה , וברצוננו להופכה לאות של כבוד . [ ... ] יהודים , קבלו אותו , את מגנֹו של דוד , ּוׂשאּוהּו בכבוד . ( השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' . 48-47 ההדגשות במקור ) 1 איזו ביקורת הכותב מ ַ פ ְ נ ֶ ה כלפי יהדות גרמניה ? צטטו משפטים להדגמה . 2 לאיזו התנהגות הכותב מצפה מיהודי גרמניה ? צטטו ביטויים להדגמה . חוקים ותקנות דוחקים את היהודים מן השירות הציבורי המדיניות האנטי-יהודית התחזקה באמצעות חקיקה שנועדה לסלק יהודים ממ ׂשְ רֹות בשירות הממשלתי והעירוני , מחיי התרבות והמדע ומן החברה . מהלך זה החל ב7- באפריל , 1933 כאשר פורסם " החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על ּכנּה , " ולפיו סולקו מן השירות הממלכתי יהודים ולא יהודים שהתמנו למשרותיהם בימי רפובליקת ויימאר . במחווה ָ מיוחדת לנשיא הינדנבורג נענה היטלר לבקשתו שלא לפטר יהודים ששירתו בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה , ואולם הייתה זו מחווה שארכה זמן קצר בלבד . עם מותו של הינדנבורג ( 1935 ) הוחל החוק גם עליהם . ספסל ועליו כתוב : "רק ליהודים" חלון ראווה של חנות בבעלות יהודית בזמן החרם הכלכלי בגרמניה , 1 באפריל 1933 על חלון הראווה סמל מגן דוד והמילה "יהודי . " על הכרזה כתוב : "גרמנים , היזהרו ! אל תקנו מהיהודים " !
|
|