|
|
صفحة: 155
על אף העובדה שיהודים לחמו במלחמת העולם הראשונה בשורות הצבא הגרמני , וכ12- אלף מהם נפלו למען גרמניה מולדתם . חיילים יהודים משוחררי מלחמת העולם הראשונה הקימו את " הברית הארצית של חיילי החזית היהודים . " ארגון זה נועד לסייע לחבריו נכי המלחמה ולמשפחות השכולות . נוסף על כך נאבק הארגון בטענות כאילו השתמטו היהודים מגיוס לצבא בעת המלחמה . בצד ההשתלבות היו בקרב יהודי גרמניה קבוצות שבהן פרחה בתקופה זו ההתעניינות בתרבות היהודית - במקרא , בפילוסופיה יהודית , בקבלה ובחסידות . בברלין הייתה קבוצה גדולה של סופרים שכתבו יידיש ועברית , והוקמה בה אקדמיה למדעי היהדות שפרסמה מחקרים בנושאים אלו . המשוררים העברים ח"נ ביאליק ושאול טשרניחובסקי והסופר ש"י עגנון חיו בשנות העשרים בברלין . עם פריחתה של התרבות היהודית נוסדו בברלין הוצאות ספרים , וכתבי עת עבריים יצאו לאור . יהודי גרמניה מגדירים את זהותם השוויון לפני החוק וההשתלבות בחיי המדינה והחברה אילצו את יהודי גרמניה להתייחס אל שאלת זהותם : האם להגדיר את עצמם כיהודים-גרמנים או כגרמנים-יהודים ? רוב יהודי גרמניה ראו את עצמם בראש ובראשונה גרמנים . הפילוסוף הגרמני-היהודי , הׁשמן כהן טען : " אנו גרמנים , באשר אנו חפ ֵ צ ִ ים להיות גרמנים" . ( 1917 ) ואולם יהודי גרמניה לא היו מקׁשה ָ אחת ; היו בהם יהודים מתבוללים , יהודים רפורמים ויהודים אורתודוקסים . הארגונים שהקימו יהודי גרמניה שיקפו את המגמות השונות בהגדרת זהותם היהודית . מעידים על כך שני ארגונים , מנוגדים בתפיסת עולמם : א . " האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני דת משה : " הארגון המרכזי הגדול ביותר של יהודי גרמניה . ּבְ ׁש ֵ ם הארגון טמונה תפיסת הזהות : בראש ובראשונה אזרחים גרמנים , ורק אחר כך בני הדת היהודית . האגודה נועדה לשמור על שוויון היהודים לפני החוק וראתה את תפקידה המרכזי במאבק באנטישמיות . ב . " הסתדרות ציוני גרמניה : " הארגון נוסד בעקבות הקונגרס הציוני ה1- וביטא את הציונות בקרב יהודי גרמניה . בתקופת רפובליקת ויימאר לא היו לארגון זה תומכים רבים , והוא ייצג רק מיעוט מיהודי גרמניה . בני הנוער היהודי בגרמניה היו מא בְ גדים בכמה תנועות נוער : תנועת הנוער הציונית נקראה " ּבלאּו וייס" ( בגרמנית = כחול לבן ) - כצבעי הדגל הציוני . הנוער שהצטרף לתנועה זו מַרד במגמת ההשתלבות וההיטמעות של הוריו בחברה הגרמנית ודחה את אורח חייהם הבורגני . במסגרת התנועה למדו הצעירים פרקים מן ההיסטוריה של העם היהודי ואת נושא צמיחת הרעיון הציוני . כמו כן התנסו בהכשרה חקלאית או בלימודי מלאכה בחוׁשת חקלאיות או בסדנאות עירוניות - כהכנה לעלייה לארץ ישראל . בשנות העשרים היו בתנועה כ 3 , 000- חברים , ובשנים 1924-1923 החלו לעלות לארץ ישראל קבוצות של בוגרי התנועה . חיים נחמן ביאליק - ( 1934-1873 ) משורר , סופר , מתרגם ומסאי ( כותב חיבורים עיוניים . ( עלה לארץ ישראל ב . 1924- משיריו עולים נושאים מגוונים - לאומיים ואישיים . באחדים משיריו ביאליק מגיב על אירועי הזמן , לדוגמה - בעקבות פוגרום קישיניוב כתב את השיר "על השחיטה . " היה חבר פעיל ב"ועד הלשון העברית" ויצר מילים עבריות חדשות כמו : מטוס , יצוא , תגובה . שאול טשרניחובסקי - ( 1943-1875 ) משורר ומתרגם עברי , רופא . עלה לארץ ישראל ב . 1931- השכלתו המגוונת והידע הרחב שרכש ניכרים בשיריו . היה חבר ב"ועד הלשון העברית" וערך את "ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע . " שמואל יוסף ( ש"י ) עגנון - ( 1970-1888 ) מגדולי הסופרים העברים במאה ה . 20- עלה לארץ ישראל ב , 1907- ובשנים 1924-1913 חי בברלין . כאשר חזר לארץ ישראל , התגורר בירושלים - ובה כתב עד סוף חייו . על סיפורו הראשון שנדפס בארץ ישראל , "עגונות , " חתם בשם עגנון , שהיה לשמו הרשמי במקום שמו הראשון , שמואל יוסף צ'צ'קס . זכה בפרס נובל לספרות ב , 1966- ובפרס ישראל לספרות . מיצירותיו : "תמול שלשום , " "אורח נטה ללון , " " סיפור פשוט , " "הרופא וגרושתו" ועוד .
|
|