|
|
صفحة: 140
אווירה פייסנית זו עודדה את המשך מדיניותו התוקפנית של היטלר . במרס 1936 נכנסו שלושה גדודי חיל רגלים גרמניים לחבל הריין . הייתה זו עוד הפ ָ ָרה ּ ֹוטה של חוזה ורסאי , שקבע כי חבל הריין יהיה אזור מפורז . יועציו הצבאיים של היטלר הזהירו אותו מפני צעד קיצוני זה , שעלול היה לגרור תגובה של מדינות המערב , אך היטלר טען כי אם תשלח צרפת כוח צבאי נגדם - יסיג את חייליו מחבל הריין . ואולם צרפת , שהייתה עסוקה בתקופה זו במערכת בחירות , לא שלחה כוח צבאי . מעֹודד מהיעדר התגובה החל היטלר להקים ביצורים בחבל הריין . שוב גילה חבר הלאומים אזלת יד והסתפק בהכרזה כי גרמניה מפ ֵ ָרה הסכמים . צעד זה חיזק עוד יותר את מעמדו הפוליטי של היטלר ואת האהדה כלפיו בגרמניה . מנגד , התגלתה בבירור חולשתה של ממשלת צרפת . תעודה על הפלישה לחבל הריין מדברי היטלר בעקבות כניסת הכוחות הגרמניים לחבל הריין . ארבעים ושמונה השעות שלאחר הכניסה לחבל הריין היו המתוחות ביותר בחיי . אילו נכנסו הצרפתים אז לחבל הריין , היינו צריכים לסגת ּכׁשז ְ נ ָ בנּו בין רגלינו , מפני שכוחות הצבא שעמדו לרשותנו לא היו מספיקים אפילו להתנגדות צנועה . ( ס' כהן , היסטוריה דיפלומטית של המאה ה , 20- חלק ב עמ' ( 165 תעודה היטלר מרגיע את המערב לאחר כניסת צבאו לחבל הריין מתוך נאומו של היטלר ברייכסטאג , 7 במרס . 1936 בשעה היסטורית זו , כשבמחוזות המערביים של הרייך הגרמני נכנסים חילות גרמניים אל משכנות השלום שלהם , מתאחדים אנו בשתי אמונות קדושות פנימיות : . 1 נשבענו שלא נירתע מפני שום כוח ומפני שום כפייה , מהחזרת עטרת כבודנו הלאומי . . 2 רק עכשיו ניגש באמת לפעולה למען ההבנה בין עמי אירופה [ ... ] אין לנו כל תביעות טריטוריאליות באירופה . יודעים אנו ששום מתיחות , שיסודה בקביעות טריטוריאליות לא נכונות או ביחס מעוות שבין מספרי העמים לבין " שטחי המ ִ ח ְ יה" שלהם , אינה יכולה לבוא על פתרונה באירופה בדרך של מלחמה . ( מ' זיו , ש' אטינגר , י"מ לנדאו , דברי הימים , כרך ד - תולדות זמננו , חלק ב עמ' ( 214-213 שאלות לשתי התעודות 1 כיצד מסביר היטלר בנאומו ברייכסטאג את כניסת הצבא הגרמני לחבל הריין ? 2 היטלר מכנה את הכניסה לחבל הריין "שעה היסטורית . " מדוע ? 3 מה ההבדל בין ההתבטאויות של היטלר בשתי התעודות ? מה תוכלו להסיק מכך על היטלר כמנהיג ? הסבירו . תעודה מדברי וינסטון צ'רצ'יל על הפלישה לחבל הריין , 6 באפריל 1936 וינסטון צ'רצ'יל - מדינאי בריטי . ב1940- מונה לראש ממשלת בריטניה והנהיג את המדינה במלחמת העולם השנייה ( עמ' . ( 148 היטלר קרע את החוזים והעמיד חילֹות ֵ מצב בחבל הריין . חילותיו נמצאים שם , ושם יישארו . כל זה פירושו שהמשטר הנאצי הגדיל את תהילתו בגרמניה ובכל הארצות הסמוכות . אבל יותר מכך : גרמניה מבצרת עכשיו את אזור הריין או שהיא עומדת לבצר אותו . אין ספק כי הדבר יצריך זמן מה . [ ... ] אין לי ספק שכל הגבול הגרמני מול צרפת יבוצר בכוח ובמהירות גדולים ככל האפשר . בעוד שלושה , ארבעה או שישה חודשים ודאי נראה מחסום אדיר כוח . מה תהיינה התוצאות הדיפלומטיות והאסטרטגיות של דבר זה ? [ ... ] ברגע שיושלמו הביצורים הללו , [ ... ] ישתנה מ ַ ְרא ָ ּה של אירופה התיכונה כליל . ( ו' צ'רצ'יל , מלחמת העולם השנייה , כרך א - חשרת הסופה , עמ' ( 172 1 לדעת צ'רצ'יל , מה משמעות כניסת הצבא הגרמני לחבל הריין ? 2 כיצד מבטאים דברי צ'רצ'יל את מנהיגותו ? היטלר מכונן מערכת בריתות חדשה מערכת בריתות מדיניות חדשה חיזקה את כוחו ואת מעמדו של היטלר בזירה הבינלאומית : על פי הסכם בין גרמניה לאוסטריה מיולי , 1936 הכירה גרמניה באוסטריה והתחייבה לכבד את עצמאותה , ואילו אוסטריה מצדה הצהירה כי תקבע את מדיניותה כמדינה גרמנית . ממשלת אוסטריה אף הסכימה להכיר במפלגה הנאצית בארצה . ההסכם ביטא את שאיפתו העזה של היטלר להגיע לאיחוד גרמניה ואוסטריה . גם הסכם מדיני זה היה מנוגד לחוזה ורסאי , שבו נאסר על גרמניה לכרות ברית עם אוסטריה - על מנת למנוע את התעצמותה של גרמניה ( עמ' . ( 103 היטלר הידק את קשריו המדיניים עם איטליה בהנהגת מוסוליני . לראשונה עשה זאת בהשפעת פלישת צבא איטליה לאתיופיה . באוקטובר , 1935 בפקודת מוסוליני , פלש צבא איטלקי גדול מצויד בנשק חדיש לאתיופיה , מדינה עשירה במחצבים , ששכנה בין שתי מושבות של איטליה - סֹומליה ואֵריתֵריאה . מוסוליני סבר כי הפלישה עשויה לסייע בפתרון בעיותיה הכלכליות של איטליה , שכן כתוצאה מן המשבר הכלכלי העולמי גדלה האבטלה באיטליה . פעולה זו תאמה את האידאולוגיה הפשיסטית , שקידשה את המלחמה וראתה בה " גילוי של חיוניות" לאומה ( עמ' . ( 86
|
|