משטר הטרור

صفحة: 136

כדי להגן על הגזע הארי מנעו הנאצים נישואי תערובת ועשו פעולות משפטיות לפירוקם של נישואים כאלה . לחץ משטרתי , פרסומי הסתה בעיתון האנטישמי " דר ׁשטיְרמר ְ " והפגנות של אספסוף נאצי נגד יחסי מין בין יהודים לארים יצרו אווירה של טרור ואיום מתמיד על זוגות מעורבים , נשואים ולא נשואים . אחד האמצעים שנקטו הנאצים כדי לשמור על הפרדה גזעית - היה " המחקר המדעי . " בראשית תקופת השלטון הנאצי האמינו אנשי המפלגה כי אפשר לגלות קריטריונים גזעיים לזיהוי היהודי . לדוגמה : האנתרופולוג הגזעני הנס גינתר ניסה לגלות תכונות גופניות חיצוניות של היהודי , ולשם כך עסק ב"חקר" סוגי הדם של כל גזע . " מחקר" זה לא העלה כמובן דבר , אף על פי שהפרסומים גרסו אחרת . לשם " השבחת הגזע" אישרה הממשלה ב14- ביולי 1933 את חוק העיקור - "החוק למניעת צאצאים פגועים מן הבחינה התורשתית . " החוק דיבר על עיקור בכפייה של הסובלים ממחלות תורשתיות , גופניות ונפשיות . בהתייחסו לחוק אמר היטלר : " כל האמצעים כשרים , אם הם משרתים את קיום האומה " . המועמדים לעיקור אובחנו בין היתר גם בעזרת מבחנים שכללו שאלות כמו : מהי בירת גרמניה , מי היה ביסמרק , ומי גילה את אמריקה . בשנים 1939-1933 עוקרו כ300- אלף אזרחים בגרמניה . שלב נוסף ב"השבחת הגזע" היה " מבצע איתנזיה" - " מבצע המתות החסד , " ובו נרצחו חולים במחלות נפש ובמחלות חשוכות מרפא . על פקודה בעניין זה חתם היטלר באוקטובר , 1939 כאשר הריגת חולי הנפש כבר הייתה בעיצומה . חתימת היטלר על הפקודה נתנה כיסוי משפטי לרופאים שביצעו את מעשי ההרג האלה . הרופאים עצמם ראו בביצוע "המתות החסד" - פעולה רפואית לחלוטין . רעיונות בדבר " המתות חסד" הועלו לדיון בגרמניה כבר בשנות העשרים של המאה ה . 20- הטיעון להצדקתן היה כי חיי האנשים שבהם היה מדובר הם " חיים שאינם ראויים לחיותם , " ואולם לא נעדר גם שיקול כלכלי : חיסכון בהשקעת כספי ציבור במי שמהווים נטל על החברה . ברפובליקת ויימאר התנגדו רוב הרופאים ל"המתת חסד , " אבל עם עליית הנאצים לשלטון השתנתה האווירה . היטלר עודד " המתות חסד" כדי לשמור על " טוהר הגזע . " לשם הכנת דעת הקהל ל"מבצע , " ארגנו הנאצים סיורים במוסדות לחולי נפש והקרינו סרטי תעמולה בנושא , ובהם חשפו את חזותם " המ ׁ ּונה" של חולי הנפש . בבתי ספר ניתנו לתלמידים תרגילים בחשבון שבהם נדרשו לחשב כמה עֹולה לקופת האומה החזקתם של ח שּ סים במוסדות שכאלה . הצוותים הרפואיים של בתי החולים לחולי נפש הם שבחרו את החולים שאותם יהרגו . ההריגות בוצעו ברובן בגז בידי רופאים בבתי החולים או שהאומללים שנבחרו הוסעו למרכזים ל"המתת חסד . " " מבצע המתות החסד" הופסק ב1941- כתוצאה ממחאה שיצאה מחוגי הכנסייה . החשש מפני דעת הקהל דרבן את היטלר להורות על הפסקת ה"מבצע" שבו נרצחו עד אז כ200- אלף חולים . הרצח בגז ב"מבצע איתנזיה" אּומץ כשיטה המועדפת בשלב " הפתרון הסופי של הבעיה היהודית . " תעודה התנגדות ל"המתות חסד , " אוגוסט 1941 ב3- באוגוסט 1941 קלמנט אוגוסט פון גאלן , הבישוף הקתולי של העיר מינסטר שבמדינת וסטפליה , נשא ְדָרׁשה , וגינה בגלוי את "המתות החסד . " יש חשד כללי הגובל בוודאות [ ... ] שהמיתות המרובות האלה של חולי הנפש אינן קורות מעצמן אלא נגרמות בכוונה תחילה , ויש כאן תורה שלפיה מותר להשמיד את מה שמכונה " חיים חסרי ערך , " כלומר - להרוג בני אדם חפים מפשע , כשחייהם נחשבים לחסרי ערך לאומה ולמדינה [ ... ] [ ... ] ועדה כלשהי עלולה להוסיף אותנו לרשימת ה"בלתי יצרניים , " כשלדעתם חיינו נעשו חסרי ערך . ואין כוח משטרה שיגן עלינו ולא בית משפט שיחקור את הירצחנו ויטיל על הרוצח את העונש המגיע לו . מי יוכל עוד לבטוח ברופאו ? הלוא הוא עלול לדווח שהחולה שלו " לא יצרני" ולקבל הוראה להורגו . אין לתאר את מידת ההשחתה המוסרית ואת חוסר האמון הכללי שיתפשטו אפילו בקרב [ בני ] משפחות אם תיעשה הד ֹ ְקט ְ ִרינ ָ ה ( מכלול האמונות והעקרונות ) הנוראה הזאת נסבלת ומקובלת ומחייבת . ( א' ֶקְרׁשְק , היטלר : 1945-1936 - נמסיס , עמ' ( 379-378 1 מהם הנימוקים שהביא הבישוף פון גאלן נגד "המתות החסד ? " חלקו אותם לסוגים . 2 האם אתם יכולים להביא נימוקים נוספים נגד "המתות חסד ? "

السابق  |  التالي