|
|
صفحة: 84
וכך , ארבע שנים בלבד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה חוסלה הדמוקרטיה באיטליה , שהייתה חלשה מלכתחילה , ואת מקומה תפס שלטון טוטליטרי בראשותו של ּב ֵ ניטֹו מוסוליני . מיעוט פשיסטי איטלקי , שהמלך והצבא סירבו לפעול נגדם , הביא לחורבן הפרלמנטריזם באיטליה וליצירת משטר חדש - המשטר הפשיסטי . כמה יסודות מבטאים את הטוטליטריזם במשטרו של מוסוליני : א . אידאולוגיה רשמית אחת : על פי תפיסת הפשיזם , המדינה היא ערך עליון . המדינה שולטת בכל תחומי החיים של אזרחיה , וחשיבותה עולה בהרבה על חשיבות אזרחיה . רצונותיו וצרכיו של היחיד אינם חשובים , ולכן אין משמעות לזכויות הפרט , דוגמת חופש הדיבור או חופש ההתארגנות . הפשיזם התנגד לדמוקרטיה , לליברליזם ולסוציאליזם - תפיסות שצמחו בעידן הנא ֹ ורּות , ובמרכזן זכויות האדם וריבונות העם . הפשיזם טוען כי החופש של האזרח במדינה הפשיסטית מקנה לו זכות אחת ויחידה - הזכות לעבוד , ליצור ולפעול בשירות המדינה . המדינה מכו ֶ ונת את חיי הפרט , והפרט מצדו מחויב לפעול למען האומה והמדינה . תפיסה זו באה לידי ביטוי בסיסמה שטבע מוסוליני : " הכול למען המדינה , שום דבר לא נגד המדינה , שום דבר לא מחוץ למדינה " . תעודה מדברי מוסוליני על עקרונות הפשיזם סימן ההיכר של הדמוקרטיה הוא המונח " כולם , " מונח שרווח מאוד במאה ה . 19- מה שבאמת חשוב הוא : המעטים - והטובים ביותר . [ ... ] הדמוקרטיה , שהפכה את חיינו לנטולי צבע וריסקה את אישיותנו , נמצאת במצב של קריסה . [ ... ] האיכות חשובה לנו מן הכמות ; אנו רוצים בגרעין מצומצם , נחוש והחלטי - שעקרונותיו מושתתים על בסיס מוצק , אשר יודע מה הוא רוצה וצועד קדימה להשיג את מטרותיו ; איננו מעוניינים ּבעֶדר צייתן ונכנע , ההולך אחרי הרועה אך נעלם לכל עבר כשהוא שומע את נהימתם של הזאבים . איטליה חייבת להשיב את ימיה המהוללים לקדמותם - או לחדול מלהתקיים . ההמון הוא עֶדר , וככזה הוא פועל על פי יצרים וְדח ָ פים ִ . [ ... ] את הוד מעלתו , ההמון , יש להוריד מן הבמה . [ ... ] יש לתת להמון את הרווחה הרבה ביותר כדי שלא יציק בטענותיו ולא יפריע בהתפרעויותיו . ( הפשיזם האיטלקי , עורך : אדריאן לייטלטון , עמ' ( 66 1 מהם עקרונות הפשיזם העולים מן הקטע ? 2 אילו ערכים דמוקרטיים פוסלים העקרונות האלה ? ב . מנהיג אחד ומפלגה אחת : באיטליה הפשיסטית היה הדּוצ ֶ 'ה המנהיג הכול-יכול של המדינה . הוא ריכז בידיו סמכויות ועוצמה , וכולם היו חייבים לציית לו ולכבדו . הדּוצ ֶ 'ה הגדיר את צורכי האומה , קבע את הדרכים להשגתם ולא נזקק לעצת מומחים או מדינאים . הדּוצ ֶ 'ה פעל בלי מג ּ ּולֹות ובלי ָרקָרה ַ - לא מצד החברה ולא מצד מוסדות המדינה . חברי המפלגה נשבעו לו אמּונים באופן אישי , וישיבות המפלגה נפתחו בקריאה "יחי הדּוצ ֶ 'ה . " ! באיטליה הפשיסטית המשיכו להתקיים מוסדות השלטון המסורתיים - המלך , והפרלמנט שכלל את הסנט ובית הנבחרים - אך הם נותרו נטולי סמכויות . המפלגה הפשיסטית הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה , והחל בשנת 1938 לא התקיימו עוד בחירות באיטליה , הפרלמנט פוזר , ובמקומו הוקם " בית הפא ff י והקֹוְרּפֹוַרציֹות . " מוסוליני עצמו מינה את חברי בית הפאשי והקורפורציות וגם את מושלי המחוזות . גם במערכת המשפט התערב מוסוליני ופיטר שופטים בשל " אי התאמה פוליטית . " במקרים רבים התמנו לשופטים אנשים חסרי השכלה משפטית , שהתאימו למנהיג וחיזקו את שלטונו . מערכת החינוך הייתה נתונה אף היא לתכתיביה של המדינה הפשיסטית : בבתי הספר למדו התלמידים על עקרונות הפשיזם , מורים מונו וקודמו על סמך כרזה : השתתפות במאמץ המלחמתי , 1942 הכרזה קוראת לאיטלקים להשתתף במאמץ המלחמתי של הצי האיטלקי . בכרזה סמל הפסקס ודגל איטליה , המקשרים בין ההיסטוריה של האימפריה הרומית לבין איטליה הפשיסטית .
|
|