|
|
صفحة: 67
העלייה לא הייתה במוקד הפעילות הציונית באגן הים התיכון . עליית יהודים מאגן הים התיכון הייתה מרכיב קטן בכלל העלייה הציונית לארץ , ורק מיעוט מחברי התנועה הציונית עלה לארץ ישראל . בעיקר עלו יהודים מן המדינות באגן הים התיכון שהיו עצמאיות במהלך כל התקופה או בחלקה , וכמה סיבות לכך : א . חיזוק היסודות הלאומיים במדינות העצמאיות : חיזוק היסודות הלאומיים במדינות העצמאיות דחף חלק מהיהודים לבחור בציונות - הלאומיות המיוחדת להם . ב . היחס אל היהודים והציונות : עצמאותן של מדינות אלו לוותה בחיזוק היסודות הלאומיים , ולא שרר בהן יחס סובלני אל היהודים . במדינות אלו הוטל איסור על הפעילות הציונית , וזו נתפסה כמנוגדת ללאומיות המקומית . ג . העלייה לארץ ישראל כביטוי ללאומיות היהודית : העלייה הייתה המעשה הציוני היחיד כמעט שיכלו היהודים במדינות אלו לעשות , שהרי טיפוח התרבות הציונית בתוך הקהילה נאסר עליהם . במדינות שבהן הותרה הפעילות הציונית ושבהן שררה אווירה חופשית ונינוחה כלפי היהודים , לא מיהרו היהודים לעלות לארץ ישראל . הפעילות הציונית במדינות אלו התמקדה בפעולות חינוך ותרבות שיצרו מחסום בפני התבוללות , שהיה חשש שהמציאות המודרנית תביא עמה . לדוגמה : מעטים מיהודי צפון אפריקה עלו לארץ בין שתי מלחמות העולם , ואילו מרבית העולים מארצות המזרח התיכון באו מעיראק ומתורכיה - ארצות עצמאיות . גם מסוריה עלו יהודים , בהשפעת התגברות המאבק הלאומי לשחרור מהשלטון הצרפתי ובגלל המצוקה הכלכלית שממנה סבלו יהודי סוריה בשנות השלושים . יכולתם של היהודים לעבור מסוריה לארץ ישראל עודדה גם היא את עלייתם . ביישוב נעשה ניסיון להוציא אל הפועל , בעזרת עולי סוריה , את השאיפה להקים התיישבות יהודית בח ֹ ָרן שמדרום לגולן . הניסיון אמנם נכשל , אך עודד את העלייה מסוריה . מבזק לאחר מלחמת העולם הראשונה התחזקה מעט השפעתה של התנועה הציונית בקרב יהודי אגן הים התיכון , בעקבות ההתעוררות הלאומית באזור וכן בעקבות המודרניזציה והקשיים החברתיים של היהודים בארצות האסלאם . לפעילות הציונית הצטרפו בעיקר צעירים ובני המעמד הבינוני , שביקשו לשמור על המסורת היהודית ולהימנע מהשתלבות בתרבות הקולוניאלית . לעתים הצטרפו לפעילות הציונית גם בעלי מקצועות חופשיים . רבנים גילו אהדה לציונות , וסברו שביכולתה לבלום את ההתבוללות . האגודה הציונית הראשונה שפעלה באזור אגן הים התיכון הייתה אגודת "בר כוכבא , " שהוקמה בקהיר בשנת . 1897 אגודות , מפלגות ותנועות נוער ציוניות נוספות הוקמו בין שתי מלחמות העולם . יחס המדינות אל הציונות השפיע על היקף הפעילות הציונית בכל ארץ וארץ . יהודים ששאפו להשתלב בחברה הקולוניאלית , נטו להתנגד לציונות . היו בהם יהודים שהגדירו את עצמם ערבים-יהודים והזדהו עם המאבק הלאומי של הערבים במדינות שבהן חיו . גם יהודים שהצטרפו לתנועות מהפכניות , ובעיקר יהודים קומוניסטים , התנגדו לציונות . לפני הופעתה של התנועה הציונית , עלו יהודים מאגן הים התיכון לארץ ישראל ממניעים דתיים . לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה העלייה ממדינות אגן הים התיכון עקב התעוררות הלאומיות המודרנית ושינוי במעמדם של היהודים במדינות אלו . עם זאת , העלייה לא הייתה במוקד הפעילות הציונית . רוב העולים הגיעו מהמדינות שקיבלו עצמאות , משום שבמדינות אלו נאסר בדרך כלל על היהודים לעסוק בפעילות ציונית . היהודים שחיו במדינות שבהן הותרה פעילות ציונית לא עלו לארץ ישראל .
|
|