|
|
صفحة: 65
תעודה פעילות ציונית בקרב הנוער בסוריה תנועות הנוער [ ... ] גרמו למהפכה בחיי המשפחות בפרט , ובקהילה בכלל . ההורים התנגדו , לא ראו בעין יפה את התארגנות בניהם , ובפרט בנותיהם . זה יצר ניגודים וחיכוכים בין הנוער ובין ההורים , שארגונים מעין אלה היו זרים להם ולמהלך מחשבתם . כאמור , היו ניגודים חזקים ושינוי ערכים בין ההורים , שהיו דתיים , ובין הילדים , שרצו להצטרף לתנועת הנוער , בנים ובנות , לשבת יחד , ללמוד , לרקוד ולשיר . זה גרם למריבות וויכוחים סוערים , ההורים פשוט לא רצו להשלים עם מצב חדש זה . למרות המריבות והצעקות הנוער המשיך ללכת לפעולה ולהשתתף בכל תכנית שקוימה . הוא היה חוזר הביתה מאוחר , וזה גרם לקושי נוסף , בפרט לבנות , שההורים לא הסכימו בשום אופן שתבואנה מאוחר . [ ... ] ממרחקים עקבנו אחר המתרחש בארץ : המאורעות שהיו בארץ , ההתנגשויות בין הערבים והיהודים , החללים שנפלו מן המארב בידי המרצחים . שמחנו על כל קיבוץ שעלה על הקרקע והקים נקודה חדשה . וחג גדול הוא לנו כשנקודה חדשה זו הכתה שורשים והתבצרה . [ ... ] אנו בדמשק פשוט חיינו את כל המתרחש בארץ כאילו אנו נמצאים בירושלים או בתל אביב . גם שרנו את שירי העבודה והיצירה ושירי מולדת . רקדנו את כל הריקודים העממיים , שיחקנו בכל המשחקים שהנוער בארץ שיחק . [ ... ] הפעולות התרבותיות בקרב הנוער הציוני בדמשק היו רבות ומגוונות . קיימנו ימי זיכרון - ביום כ' בתמוז , יום מותו של ב"ז הרצל חוזה מדינת היהודים , ובכ"א בתמוז , למשורר הלאומי ח"נ ביאליק , ובי"א באדר , יום נפילת טרומפלדור בהגנתו על תל חי נגד הערבים . ימי זיכרון אלה היו ימי פעילות ציונית של כל הנוער , המאורגן והלא מאורגן . קהל רב התאסף ושמע הרצאות מפי נואמים על מעשיהם ופעולותיהם של אישים אלה , והדבר גרם להתעוררות בקרב הקהילה . ( א' שטיינהורן-חלואני , דמשק עירי - פרקי זכרונות , עמ' ( 62 , 59 , 53-52 תעודה מטרות העיתון "ישראל" א . במהדורה העברית [ ... ] אנו מקווים שעל יד כך שנציג בטורי העיתון חדשות בשפה העברית , נגייס אותם ללמוד באופן הדרגתי את השפה היפה שלנו , שאינה מוכרת לרוב הגדול של בני קהילתנו . אלה יופתעו לטובה כאשר ילמדו לדעת ששפה זו זכתה לתחייה יוצאת דופן בקרב יהדות אירופה ואמריקה , עד כדי כך שבשעה זו היא הפכה לשפה חיה של ממש , המתאימה לכל הצרכים ומאפשרת לתרגם הבחנות דקות ביותר של המחשבה המודרנית . ב . במהדורה הערבית אסראאיל , באמצעות מאמריו בשפה הערבית , רוצה ללמד על התנועה היהודית את אלו מבין אחינו שקוראים רק שפה זו , ובאותה עת לשרת את האחדות בין המקומיים לבין היהודים , על ידי הצגה גלויה של הרצונות והשאיפות של עמנו , שהרי הם אינם סותרים את אלו של אחינו הערבים . כאשר האחרונים יכירו טוב יותר את רגשותינו ואת המנטאליות שלנו , את תולדותינו ואת הקוד המוסרי שלנו , אין ספק שהם יעריכו אותנו עוד יותר מהיום . הבה נ ַ ְראה ֶ להם מי אנחנו באמת , ואנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שנהנה תמיד מאמונם [ ... ] ( ה' הלל , " ישראל" בקהיר - עיתון ציוני במצרים הלאומית , 1939-1920 עמ' ( 59-58 , 56 1 מה היו המטרות בפרסום העיתון "ישראל" בעברית ? מה היו המטרות בפרסומו בערבית ? 2 מי היה , לדעתכם , קהל הקוראים של כל עיתון ? יהודים מתנגדים לציונות בין המתנגדים לציונות בלטו במיוחד יהודים ששאפו להשתלב בחברה ובתרבות הקולוניאלית - סוחרים עשירים , בעלי מקצועות חופשיים ומשכילים . פירושה של תמיכה בציונות היה מבחינתם ויתור על המעמד המיוחד שהשיגו . הם לא הצטרפו לתנועה הציונית , ואף התנגדו לפעילות הציונית בארצותיהם כי ראו בפעילות כזאת גורם המעכב את השתלבותם בחברה ובמדינה . לדוגמה : בקהילה היהודית בתוניסיה פעלה בשנות השלושים תנועת הצדק , שחבריה היו יהודים משכילים ששאפו להיחשב לצרפתים ולהיטמע בתרבות צרפת . תנועת הצדק - נקראה כך על שם העיתון שהפיצו , "הצדק , " שבו הציגו את תפיסותיהם . חניכים בתנועת נוער ציונית , סוריה ציור של אברהם שמי-שהם .
|
|