|
|
صفحة: 53
התחייבה בחוזה לֹוזאן ( עמ' ( 10 שנחתם ב - 1923- להעניק למיעוטים שבתחומה , ובכללם ליהודים , שוויון זכויות , ולהתיר להם לשמור על ייחודם הדתי והלאומי . ואולם , בלחצה של ממשלת תורכיה , ויתרו היהודים ב1926- על זכויות דתיות ולאומיות והביעו את רצונם לחיות כאזרחים תורכים . כך נאלצו לנהוג גם מיעוטים אחרים בתורכיה , כמו הארמנים והיוונים . כתוצאה מכך נאסר על היהודים ללמד עברית בבתי הספר , שהרי השפה העברית ביטאה זהות לאומית ודתית מיוחדת להם . ועוד נאסר עליהם - לבחור נציג משלהם לפרלמנט התורכי . למרות היותם אזרחי המדינה , הופלו היהודים לרעה בשירות הממשלתי ובצבא . עם זאת הצליחו יהודים להיקלט במקצועות החופשיים ובמערכות המסחר והכספים . המתח בין היהודים לבין האוכלוסייה המוסלמית הולך ומחריף כתוצאה מן השוויון האזרחי במדינות השונות באגן הים התיכון יכלו היהודים להשתלב ביתר קלות בחברה הקולוניאלית האירופית . הם הלכו והתקרבו לנציגי השלטון הקולוניאלי ולמהגרים האירופים , והתרחקו מסביבתם - מן הרוב המוסלמי שבקרבו חיו מאות שנים . השוויון האזרחי גרם למתיחות בין היהודים לבין סביבתם המוסלמית מכמה סיבות : א . היהודים היו מיעוט במדינות אגן הים התיכון , והמוסלמים , שהיו הרוב , התקשו לקבלם כאזרחים שווים . ב . המוסלמים התקשו להשלים עם יחסי הקְרבה ָ שנוצרו בין היהודים לבין האירופים ועם העובדה שהשלטון הקולוניאלי העדיף את היהודים על פני המוסלמים , וראו ביהודים משתפי פעולה עם השלטון הקולוניאלי . זאת ועוד : ככל שהיהודים קיבלו יותר זכויות מן הממשל הקולוניאלי ותהליך המודרניזציה העמיק בקרבם , גברה ההינתקות שלהם מן הסביבה המוסלמית וחלה הרעה ביחסים בינם לבין שכניהם המוסלמים . משום כך השוויון האזרחי של היהודים ּ ב ַּ ֹוע ַ ל נתקל בקשיים במדינות אלו , ובמיוחד באזורים מרוחקים ממרכזי השלטון הקולוניאלי . שינויים דמוגרפיים ותהליך עיור בקרב היהודים בהיותן נתונות בשלטון הקולוניאלי האירופי חלו בארצות אגן הים התיכון שינויים בולטים : הרפואה התפתחה , תנאי ההיגיינה השתפרו , הביטחון האישי התחזק , והאוכלוסייה גדלה . שינויים אלו הורגשו בעיקר בערים ; ומכיוון שהיהודים היו ברובם יושבי ערים - שינויים אלו ניכרו בקרב היהודים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית . כמה תהליכים אפיינו את חיי היהודים באגן הים התיכון : א . גידול האוכלוסייה : האוכלוסייה היהודית גדלה במידה ניכרת , בעיקר בהשפעת הריבוי הטבעי הגבוה שנגרם מהתפתחות הרפואה ומשיפור תנאי ההיגיינה . עם זאת מספר היהודים באגן הים התיכון היה קטן בהרבה ממספרם באירופה . ערב מלחמת העולם השנייה היו באירופה כ10- מיליון יהודים , ואילו באגן הים התיכון ובמזרח התיכון - מעט פחות ממיליון יהודים . מספר זה כלל גם את היהודים שחיו בארצות שלא היו בשלטון הקולוניאלי , כמו תורכיה , איראן ותימן . ב . תהליך העיור : מרבית היהודים חיו בערים מרכזיות , ובעיקר בערי הבירה . עם תחילת השלטון הקולוניאלי הּואץ תהליך הע ִ יּור כחלק מתהליך המודרניזציה , ויהודים רבים היגרו מאזורים כפריים אל הערים הגדולות . כך התרכזו היהודים בערים מרכזיות כמו דמשק וחלּב ( סוריה , ( ּו ֵ ירּות ( לבנון , ( קהיר ואלכסנדריה ( מצרים , ( בגדאד ו ּ ּוצ ְ ַרה ( עיראק , ( טריפולי וּב ֶ נגזי ( לוב , ( קזבלנקה ( מרוקו . ( ר' פנחס עלימי עם נערי המקהלה , טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת החדש של פיליּפוויל , אלג'יריה , יולי 1933 הלבוש של נערי המקהלה הושפע מהתרבות הנוצרית-אירופית .
|
|