|
|
صفحة: 52
בשנות השלושים של המאה ה20- הורע מצבם של היהודים בעיראק , לאחר שהמדינה קיבלה עצמאות ב1932- ולאחר שב1933- מת המלך פייצל , שעורר אמּון בקרב היהודים . בשנים אלו החל השלטון במדיניות עיָראקיזציה של המדינה , ולמרות הבטחת עיראק בחוקתה להעניק זכויות אזרח לכל אזרחיה , הופרו זכויותיהם של המיעוטים . במיוחד הורע מצבם של היהודים : אלפי פקידים יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות , ובמקומם התמנּו צעירים משכילים מוסלמים ; פורסמו הוראות האוסרות קידום של יהודים במשרדי הממשלה ; והוגבלה כניסתם לבתי ספר לרפואה , להנדסה ולרוקחות . לנישול הכלכלי התלוותה גם הסתה בכלי התקשורת . בהשפעת הנאציזם חדרה לעיראק בשנות השלושים תעמולה אנטישמית שקראה להשמדת היהודים ( עמ' . ( 71 ב . סוריה ולבנון : סוריה ולבנון היו שטחי מנדט של צרפת . היהודים קיבלו שוויון זכויות אזרחי בחוקות שהתקבלו במדינות אלו : בלבנון - בשנת , 1926 ובסוריה - בשנת . 1930 ההגירה , ובעיקר ההגירה לדרום אמריקה , אפיינה את הקהילה היהודית בסוריה מאז פתיחת תעלת סואץ בשנת . 1869 בין שתי מלחמות העולם המשיכה ההגירה : יהודים רבים , ובעיקר הצעירים שבהם , חששו לעתידם והיגרו מסוריה בהשפעת הקשיים הכלכליים , התנאים הפוליטיים והמתח ששרר בין יהודים לערבים בארץ ישראל . חלק מן המהגרים פנו לאמריקה , ואחרים ללבנון , לארץ ישראל ולמצרים . תעודה מנהיגי יהודי עיראק מסבירים את הנאמנות למדינה , 1921 יחזקאל ששון - שר האוצר הראשון של עיראק העצמאית : אנו נשרת את ארצנו בעלת העבר המפואר והעתיד המבטיח , ארץ מבורכת באדמה פורייה , בשפע של מים , שעמ ָ ּה שואף ומשתוקק לקדם אותה ולחדשה , לאחר שקפאה על שמריה , עזובה והרוסה , במשך דורות רבים . [ ... ] תפקידנו יהיה תפקיד חלוצי . אברהים אל-כביר - עוזר החשב הכללי במשרד האוצר של עיראק : הסיכוי לתרום להקמת מדינה גדולה קסם לי מאוד . בני דתי ישבו בארץ הזאת 2 , 500 שנה . רבים מהם תרמו וקידמוה בתחומי המדע , הפיננסים , הספרות ואפילו הפוליטיקה , ולא ראיתי סיבה שתמנע בעדנו , היהודים בני הדור הזה , מלעשות כמותם [ ... ] ( נ' קזז , היהודים בעיראק במאה העשרים , עמ' ( 55-54 1 באיזו דרך מבטאים יהודים בעלי תפקידים בכירים בעיראק את נאמנותם למדינה ? צטטו מילים המביעות את נאמנותם . 2 שערו מהם השיקולים להבעת עמדה כזאת . ג . מצרים : מצרים הייתה נתונה בשלטון בריטניה . היא נכבשה בשנת , 1882 והייתה למדינת חסות (ּפְ רֹוטקט ֹ ָראט . ( בשנת 1922 קיבלה מצרים עצמאות חלקית , על פי חוזה עם בריטניה . החוקה שנתקבלה בשנת 1923 התבססה על הסיסמה - " הדת לאלוהים , המדינה לציבור , " והעניקה למיעוטים שאינם מוסלמים - ובכללם ליהודים - שוויון זכויות אזרחי , והתירה להם להמשיך ולקיים פעילות דתית ופעילות לאומית . יהודים מצ ְ ִרים השתלבו במפלגות הפוליטיות , בכלכלת המדינה ובמקצועות החופשיים . מצב זה בא לידי ביטוי בדברי משה קטאּווי , נשיא קהילת קהיר בשנות העשרים של המאה ה : 20- " אני חלק ממצרים , ומצרים חלק ממני " . ּ ׁשׁש ֶ ל התנאים הנוחים במצרים , היגרו אליה יהודים רבים ממדינות אגן הים התיכון ומזרח אירופה . ואולם מצב זה החל להשתנות בשנות השלושים של המאה ה , 20- בהשפעת תהליך המצִריזציה במדינה , שהתבטא בהתעוררות האווירה הלאומית ובהתחזקותה ובמאבק בשליט הקולוניאלי . לאור הלכי רוח אלו החל ב1931- דיון מחודש במצרים במעמד התושבים הלא-מוסלמים . עוד מדינה באגן הים התיכון היא תורכיה , שהוכרה לאחר מלחמת העולם הראשונה כמדינה ריבונית . תורכיה חתונת רנה ואברהם אל-כביר , בגדאד , עיראק , 1926 חתונתם הייתה הראשונה שבה ליוו שושבינות את הכלה .
|
|