|
|
صفحة: 51
ב . תוניסיה : מדינת חסות , ּפרֹוטקטֹוָראט , של צרפת החל בשנת . 1881 יהודי תוניסיה ביקשו לקבל אזרחות צרפתית , אבל השלטון הצרפתי לא מיהר להיענות לבקשתם . רק בשנת 1910 פורסם צ ַ ו שקבע כי אזרחות צרפתית תוענק ליהודים בני 21 ומעלה יודעי צרפתית ששירתו בצבא . בשנת 1923 יכלו עוד יהודים לקבל אזרחות : היו אלה בעלי תעודת בגרות צרפתית או מי שנישאו לבעלי אזרחות צרפתית . כתוצאה מכך גדל בתוניסיה מספר היהודים בעלי אזרחות צרפתית , ואלה החלו להתנתק מן הקהילה היהודית . ג . מרוקו : מרוקו לא הייתה חלק מן האימפריה העות'מאנית . המעצמות האירופיות - בריטניה , צרפת וספרד - ביקשו להשתלט עליה . הסכמים בין מדינות אירופה סללו את הדרך להפיכת מרוקו למדינת חסות (ּ ָררֹוטקט ֹ ָראט ) של צרפת החל בשנת . 1912 צרפת לא אפשרה ליהודי מרוקו לקבל אזרחות צרפתית . ד . לוב : החל בשנת 1911 שלטה איטליה בלוב . הקהילה היהודית בלוב התרכזה בעיקר בשתי ערים : טריפולי וּבנגזי ֶ . איטליה ניהלה מדיניות זהירה , ולא נטתה להעדיף את היהודים כדי לא לעורר את כעס המוסלמים , שהיו הרוב באוכלוסייה . משום כך רק יהודים מעטים קיבלו אזרחות איטלקית . בהשפעת הברית בין מוסוליני להיטלר שנחתמה ב1937- החלו להתפרסם באיטליה חוקים אנטי-יהודיים , וכתוצאה מכך החלו להופיע חוקים דומים גם בלוב . משלב זה החל השלטון לפקח בקפדנות על הקהילה היהודית ולהתערב בנעשה בה ( עמ' . ( 72 עם זאת הקשר של לוב עם איטליה , שהיא מדינה אירופית , תרם לשיפור במצב היהודים בתחום הכלכלה ובתחום החינוך . היהודים במדינות המנדט ובמדינות העצמאיות הסדרי הסיום של מלחמת העולם הראשונה גרמו לשינויים במדינות המזרח התיכון והשפיעו גם הם על מעמד היהודים בהן . המעצמות האירופיות ששלטו באזור כמדינות מנדט ביקשו להוכיח שנוכחותן באזור חיונית לביטחון המיעוטים הלאומיים , וגם השלטון המקומי ביקש להוכיח לחבר הלאומים כי ביכולתו להגן על זכויות המיעוטים במדינתו . מעמדם המשתנה של היהודים בעיראק , בסוריה ובלבנון בשנות העשרים ובשנות השלושים מבטא תהליכים אלו . א . עיראק : במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה עיראק בידי בריטניה , ובשנים 1932-1921 הייתה נתונה לחסות המנדט הבריטי . היהודים קידמו בברכה את הכיבוש הבריטי לאחר שנות הסבל של מלחמת העולם הראשונה . את יום כניסת הבריטים לבגדאד קבעו כיום חג , ּכיֹום נס . בשלטון המנדט הבריטי קיבלו תושבי עיראק , ובכללם היהודים , שוויון זכויות על פי החוק . בשנת , 1921 לאחר היסוסים כבדים , תמכו היהודים בעיראק בהחלטה להקים בעיראק ממשל ערבי , לאחר שזה הבטיח להגן על זכויותיהם . באוגוסט 1921 נבחר פייצל למלך עיראק בחסות המנדט הבריטי . בחירת פייצל הסירה את חששות היהודים מפגיעה במעמדם . היהודים קיבלו בברכה את בחירתו , ובשבועון היהודי אל-מצּבאח הופיעו ברכות כגון : " יחי המלך , " " תחי עיראק , " "יחיו בני המולדת העיראקים . " בחוקה שנקבעה בעיראק בשנת 1925 קיבלו המיעוטים שוויון זכויות , הותר להם לקיים פעילות דתית ולאומית , ונשמרה זכותם לאוטונומיה משפטית . היהודים השתלבו במשרות גבוהות בשירות הממשלתי , ומוסדות ההשכלה הגבוהה נפתחו לפניהם . בכמה ממשלות שקמו בעיראק בשנות העשרים כיהן יחזקאל ששון כשר האוצר , והוא זה שהכין את התקציב הראשון של עיראק . ליהודים היה גם ייצוג בפרלמנט של עיראק : בשנת 1925 היו ארבעה צירים יהודים בפרלמנט של עיראק ( מתוך 88 צירים , ( וגם בסנאט היה נציג יהודי . ּפרֹוטקטֹוָראט - מדינה קטנה הנמצאת בחסותה של מעצמה . המעצמה מנהלת את יחסי החוץ והביטחון של המדינה הקטנה . בניגוד למנדט , הפרוטקטוראט אינו נתון לפיקוח חבר הלאומים , וגם אורך הזמן שלו אינו מוגבל . פייצל - ( 1933-1883 ) המלך הראשון של עיראק , שלט בשנים . 1933-1921 בן למשפחה האשמית ששלטה בחיג'אז ( חצי האי ערב . ( הוכתר למלך עיראק על ידי הבריטים , שהכירו תודה למשפחה ההאשמית על השתתפותה במרד נגד השלטון העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה . אל-מצּבאח = ) המנורה ) - שבועון יהודי לענייני ספרות וחברה . הופיע בעיראק בשפה הערבית החל באפריל 1924 ועד יוני . 1929 התפרסמו בו ידיעות בנושאים שונים : פוליטיקה , כלכלה , חינוך ותרבות , לצד ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ובקֶרב יהודי עיראק . השבועון ביקש לטפח את נאמנות היהודים לעיראק . יחזקאל ששון - ( 1932-1860 ) ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק , כיהן כשר אוצר בחמש ממשלות בעיראק . נחשב למייצג תפיסת העיָראקיזציה של היהודים במדינה , ראה בעיראק מולדת והזדהה עם השאיפות הלאומיות העיראקיות . כבר ב , 1908- בתקופת השלטון העות'מאני , ייצג את בגדאד בבית הנבחרים באיסטנבול , בירת השלטון של האימפריה העות'מאנית .
|
|