|
|
صفحة: 22
הפוגרומים , והפרסומים גררו הפגנות הזדהות עם היהודים ומחאה נגד הנעשה בפולין . כתוצאה מפעילות זו שלחו באפריל 1919 מדינות מערב אירופה ועדת חקירה לפולין . נשיא ארצות הברית , וילסון , מינה ועדת חקירה נוספת ביוני . 1919 ועדות אלו לא יכלו אמנם לשנות את מצב יהודי פולין , אך הן ריסנו את הפגיעה ביהודים . כאמור , במהלך ארבע שנים ( 1926-1922 ) התחלפו בפולין 15 ממשלות של הימין . ממשלות אלו ראו בחוזה המיעוטים התערבות לא מוצדקת של המעצמות בענייניה הפנימיים של פולין , ולכן נקטו מדיניות שכרסמה בחוזה המיעוטים . דוגמה למדיניות זו היא הנּומרּוס קלאּוזּוס - הגבלת אחוז היהודים שלמדו באוניברסיטאות בפולין . הנּומרּוס קלא ּ וזּוס נעשה נושא מרכזי במאבק הימין הפולני בזכויות היהודים . ב1923- ניסתה האנדציה לעגן את מדיניות הנּומרּוס קלא ּ וזּוס בחוק . מהלכי החקיקה לא הושלמו , בין היתר בשל פעולות מחאה מצד גורמים בינלאומיים . ואולם משהסתבר שהחקיקה בנושא זה לא תצ ְ לח , נקטו האוניברסיטאות יוזמה משלהן , ורשויות האוניברסיטאות החליטו להנהיג בעצמן מדיניות של נּומרּוס קלא ּ וזּוס . נושא הנּומרּוס קלא ּ וזּוס מדגים את סוגיית מעמדם החוקי של היהודים בפולין ובמדינות אחרות באזור : היהודים קיבלו שוויון על פי חוק , כתוצאה מלחץ המערב או כתוצאה מחוזים והסכמים שהכתיב המערב , ואולם הלכי הרוח של התושבים במדינות מזרח אירופה לא עלו בקנה אחד עם השוויון החוקי . השלטונות עמדו בתווְך ֶ : הם לא עשו מהלכים חוקיים שהיה בכוחם לפגוע בשוויון האזרחי של היהודים , משום שהלחץ הבינלאומי מנע זאת מהם , אך בו בזמן הם גם לא מנעו פגיעה במעמד היהודים , ולעתים אף יזמו פגיעות שכאלה . בכך לי ּ ּו את הלכי הרוח הלאומניים שגברו בציבור הרחב . בעשר שנות שלטונו של הגנרל ּפילסּודסקי ( 1935-1926 ) לא התקיימה למעשה דמוקרטיה בפולין . עם זאת פילסודסקי לא היה חסיד של הגישה הימנית שהכריזה " פולין לפולנים" והאמין כי יש לתת זכויות למיעוטים הלאומיים . לכן לא הייתה בפולין בתקופה זו מדיניות חקיקה אנטי-יהודית . אבל בניגוד לתפיסת פילסודסקי ובהשפעת התחזקות הנאציזם בגרמניה , החלה האנדציה להביע הזדהות גלויה עם תורת הגזע הנאצית . וכאשר צעירי המפלגה סברו כי האנדציה נוקטת מדיניות מתונה מדי כלפי היהודים , הם הקימו בשנת 1934 את " המחנה הלאומי הרדיקלי , " שהפעיל כנופיות אלימות שפגעו ביהודים וברכושם . לאחר מותו של פילסודסקי ( 1935 ) גבר שיתוף הפעולה בין השלטון לבין מפלגת הימין האנטישמית - האנדציה , והחלה מדיניות ממשלתית שפגעה באופן ישיר בזכויותיהם של היהודים . היחס העוין התבטא בגל של פרעות ביהודים בשנים : 1937-1935 יהודים נרצחו , וחנויות ובתי עסק בבעלות יהודית נהרסו . למעשי האלימות נלוותה תעמולה אנטישמית באמצעי התקשורת ומעל בימות ציבוריות . מעשים אלו עוררו התנגדות לא רק מצד היהודים , אלא גם מצד גורמים פולניים מתונים . פולנים מחוגים ליברליים ושמאליים הצטרפו להפגנות נגד האלימות , אבל השלטונות עצמם לא פעלו לעצירת גל האנטישמיות . הממשלה לא הזדהתה עם האלימות של האופוזיציה מימין , אבל קיוותה שצמצום מספר היהודים בפולין ישפר את מצב הכלכלה " פולין לפולנים , " פוזנאן , פולין , שנות העשרים של המאה ה20- הכרזה מזהירה מפני היהודים המסּכנים את קיומה של פולין ויורים בגב חיילים פולנים . היהודים מוצגים כמי שחותרים תחת קיום המדינה .
|
|