|
|
صفحة: 49
גובה העננים מקובל להבחין ב3- מפלסי גובה של עננים , והחלוקה מתבססת על המרחק של בסיס הענן ( כלומר חלקו התחתון ) מפני השטח : • עננים בגובה רב , המצויים בגובה 13-5 ק"מ . לשמם של עננים אלה מתווספת הקידומת "צירֹו" ( בלטינית - דמוי סיב או נוצה . ( לדוגמה , ציר ֹ וק מּמּ ולּוס הוא ענן גבוה במבנה ע ֵ רּכ , המ ּ ּכר לנו גם בשם "ענני כבשים , " להבדיל מענן גבוה אחר , בשם צירֹוסט ַ רטֹוס , הנראה כמו חלב שנשפך בשמים . • עננים בגובה בינוני , המצויים בגובה 7-2 ק"מ ( במרבית המקרים לא מעל ל5- ק"מ . ( לשמם של עננים אלה מתווספת הקידומת "אלט מּ " ( בלטינית - אמצעי . ( • עננים נמוכים , שבסיסם יכול להימצא בגובה פני השטח ועד לגובה של 2 ק"מ . לשמותיהם של עננים אלה לא מתווספת קידומת המעידה על גובהם . ( פריט ( 53 עננים נושאי משקעים להשלמת המיּון , מקובל להתייחס בנפרד לעננים נושאי המשקעים , אלה הממטירים גשם וברד ומורידים שלג . העננים נושאי המשקעים מקבלים לשמם את התוספת "נימ ּ ֹוס , " שמשמעה ביוונית גשם . בין העננים האלה חשוב לציין את ענני סופות הרעמים והברקים , הידועים בשם ק ּ ו מּ ולֹונימ ּ ּוס . * עננים אלה משתייכים לקבוצת ענני העֵרמה . הם נוצרים ומתפתחים בגלל עלייה מהירה מאוד של אוויר , בתנאי לחות גבוהים . הם מתנשאים בדרך כלל לגובה של 12-10 ק"מ , ובס ּ ופות הּוריקן הם עשויים להגיע אף לגובה של 18 ק"מ . ( פריט ( 54 ענני הק ּ ו מּ ּו בּ נימ ּ ּכס מורידים כמויות גדולות של משקעים - בדרך כלל גשם וברד - המּומטִרים ארצה בעוצמה רבה . ממטרים עזים כאלה , היורדים בתוך פרקי זמן קצרים , ידועים בכינוי "שבר ֶ ענן * " והם עלולים לגרום לשיטפונות קשים . עננים אלה עלולים להמטיר גם אבני ברד גדולות . בתוך ענן הק ּ ו מּ ּו בּ נימ ּ ב ּ נוצרת תופעה שכיחה ביותר המ ּ ּכרת לכול - תופעת הברקים והרעמים . קראו עליה בעמודים הבאים . במקרים קיצוניים ענני הקומולונימבוס גורמים ליצירת ס ּ ו ט ֹמּ נדּו , ועל כך תלמדו בפרק ה , עמ' . 75-74 . 54 ק ּ ו מּ ולֹונימ ּ ּוס . 53 ע נן שכב ה ( סטר - טֹוס ) ב גוב ה פני הים
|
|