|
|
صفحة: 25
על המשמעות של זווית הקרינה של השמש כדור הארץ הוא עגול ( או כמעט עגול , ( ולפיכך עוצמת הקרינה של השמש אינה זהה בכל המקומות על פניו . התבוננו בפריט : 22 אילו היה כדור הארץ משטח ישר [ א , [ זווית הקרינה של השמש הייתה זהה בכל נקודה ונקודה על גביו . אבל פניו של כדור הארץ הם כדוריים [ ב , [ ולכן זווית הקרינה של השמש על פניו משתנה : קרני השמש המסומנות בספרה 1 פוגעות בכדור הארץ בזווית של 90 או קרוב לזווית זאת , ואילו קרני השמש המסומנות בספרה 2 פוגעות בו בזווית קטנה הרבה יותר . כפי שכבר למדנו - ככל שזווית הקרינה גדולה יותר כן עוצמת הקרינה גדולה יותר ( ראו עמ ' . ( 19 לכן , באזורים הקרובים לקו המשווה ( מול קרני השמש המסומנות בספרה - ( 1 הקרינה חזקה יותר והטמפרטורות גבוהות יותר ( בממוצע , ( וככל שנעים לכיוון הקטבים כן הקרינה נחלשת והטמפרטורות יורדות . הזנית מצב שבו השמש נמצאת בדיוק ב 90- מעל לפני הקרקע , כלומר קרניה פוגעות בפני השטח בזווית של , 90 יכול להתקיים רק באזורים מסוימים על פני כדור הארץ . המצב הזה , שבו לא מוטל כלל צל , נקרא "זנית " ( פריט . ( 23 אילו היה ציר כדור הארץ ניצב בזווית ישרה ביחס למישור המלקה , הייתה השמש נמצאת בזנית רק באזור קו המשווה . בגלל הנטייה של הציר , מקום הזנית משתנה במהלך ההקפה של כדור הארץ סביב השמש ( פריט : ( 23 הוא נע בין קו הרוחב 23 . 5 דרום - חוג הגדי [ א ] ובין קו הרוחב 23 . 5 צפון - חוג הסרטן [ ב , [ ולא מעבר להם . . 22 הזווית שבין קרני השמש ובין פני בדור הארץ . 23 השינוי במיקום הזנית במהלר השנה א . כדור הארץ מול השמש כשחלקו הדרומי מופנה אליה - הזנית בחוג הגדי ב . כדור הארץ מול השמש כשחלקו הצפוני מופנה אליה - הזנית בחוג הסרסן במהלך השנה האזור שבו השמש בזנית משתנה בין חוג הגדי לבין חוג הסרטן .
|
|