|
|
صفحة: 17
לסיבוב העצמי ולתנועת ההקפה , המתרחשים בו-זמנית , יש חשיבות עצומה בחיינו על פני כדור הארץ , מאחר שהם אלה שיוצרים את היום והלילה , את הזריחות והשקיעות , את החודשים ואת עונות השנה . גם בתנ"ך יש ביטוי לקשר בין התופעות האלה לבין גרמי השמים : " ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים " ... ( בראשית א , יד ) בפרק זה נבחן כל אחת מהתנועות של כדור הארץ ושל הירח - הסיבוב העצמי וההקפה - תחילה בנפרד , ואחר כך במשולב . כן נבדוק אילו תופעות כל אחת מהתנועות יוצרת על פני כדור הארץ , ומה השפעתה על החיים בכוכב הלכת שלנו . כוח המשיכה כוח המשיכה , הנקרא גם "כוח הכבידה , " הוא הכוח הקיים בין כל שני גופים בטבע . כוח המשיכה תלוי במסה ( כמות החומר ) של הגופים , ובמרחק ביניהם : ככל שהמסה של אחד הגופים גדולה יותר - כוח המשיכה שלו גדול יותר ; וככל שהמרחק בין שני הגופים גדול יותר - כוח המשיכה ביניהם קטן יותר . בזכות כוח המשיכה של כדור הארץ אנחנו יכולים ללכת על הקרקע ביציבות ולא לרחף באוויר , ובגלל הכוח הזה כל חפץ ייפול ממקום גבוה למקום נמוך . כוח המשיכה הוא שמקנה משקל לגופים : כאשר אנחנו אומרים שלגוף מסוים יש משקל גדול , למעשה אנחנו אומרים שהוא נמשך אל כדור הארץ בכוח רב . כוח המשיכה של כדור הארץ גדול יותר מכוח המשיכה של הירח . לכן , לאדם העומד על פני הירח יש משקל קטן יותר ממשקלו על פני כדור הארץ . כלומר , אותו אדם נמשך אל פני הירח בפחות כוח . שימו לב : בעמידה על פני הירח המסה של האדם אינה משתנה - אותו גוף , אותה כמות של חומר , מרכיבים אותו . רק המשקל שלו , עוצמת המשיכה שלו אל פני הירח , משתנה !
|
|