במו"פ דרום - חוות הבשור

صفحة: 170

במו"פ דרום - חוות הבשור גזי ללמוד מה עושים בתחנות המחקר והפיתוח בנגב ומה הן תורמות למגדלים באזור , נסענו לחבל הבשור . שם , קצת אחרי קיבוץ מגן ומושבי גוש צוחר , פונים מערבה לדרך עפר ואחרי נסיעה קצרה מגיעים לשטח גדול ובו חממות רבות . כ25- דונם חממות ! בין החממות , עצי פרי ונוי ושיחים פורחים בסגול ולבן . נפגשנו עם מנהל התחנה , אלי מתן , ושמענו מפיו על העבודה הנעשית במקום . מו " פ ( מחקר ופיתוח ) דרום הוא תחנת ניסיונות חקלאית . זוהי אחת מ5- תחנות הפועלות בנגב . בתחנות אלה מנסים להתמודד עם בעיות שהחקלאים באזור נתקלים בהן , ולתת להן פתרונות . מו " פ דרום עצמו מטפל בנושאים רבים , ובעיקר במחקר ובהתאמה של גידולים הגדלים בחקלאות אינטנסיבית : ירקות , פרחים , תבלינים וצמחי בית . בשנים הראשונות לקיומה התמקדה התחנה בתחום העגבניות : איקלומם של זני עגבניות מתאימים , שיטות הךליה , חימום , תאורה וכדומה . כתוצאה מכך גדלה התפוקה פי 0 ו : אם בעבר הפיקו המגךלים מדונם קרקע כ6-4- טון עגבניות , הרי כיום הם מצליחים לייצר מדונם אחד 40 טון ! בראשית שנות ה , 90- כשהתחנה מיצתה את תחום העגבניות , היא נכנסה לתחום הפרחים . ענף הפרחים הוא ענף דינאמי מאוד ויש בו תנודות גדולות - אומר מנהל המו " פ - וזאת \ בניגוד למוצרים חקלאיים אחרים . בפרחים , טעם הקהל ודרישות הלקוחות משתנים בקצב מהיר , ובכל עונה שולטת אופנה אחרת . בעונה אחת יש דרישה לצבעים חמים , ובעונה אחרת צבעי הפסטל הם באופנה . יש עונות שבהן הלקוחות מעדיפים פרחים ארוכים , ובתקופות אחרות יש דרישה לפרחים קצרים . האופנתיות ביחס לפרח מחייבת עמידה "עם היד על הדופק " והתאמות מהירות לדרישות המשתנות של השוק . לכן נושא האיקלום והפיתוח של זנים חדשים הוא חשוב מאוד לחקלאים באזור , שרבים מהם עוסקים בענף הפרחים . תחנת הניסיונות עוזרת לחקלאי להתמודד עם משימה זאת ולהחדיר זני פרחים חדשים . מהו תהליך האיקלום של זני הפרחים החדשים ? 4 התחנה שולחת נציגים לתערוכות פרחים באירופה - בדרך כלל להולנד , המהווה מרכז פרחים בין-לאומי . בתערוכות אלה הם מתרשמים מהמיגוון , מהחידושים בשוק העולמי ומהביקוש לזני פרחים שונים . הם קונים סוגים שונים של זרעים שנראים להם מתאימים לגידול בארץ . 4 במשך כשנה בוחנים את הצמח ובודקים אם כדאי להשקיע בו . בודקים אם הוא פורח בחורף , מה כמות היבול המתקבלת ממנו , מה אורך חיי המדף שלו , מהו המופע החיצוני שלו ומהם צבעיו , ועוד ועוד . אם מחליטים שהצמח החדש מתאים לקליטה באזור , עוברים לשלב הבא : בונים מודל ייצור , כלומר מחליטים מתי לשתול , איך לדשן , כמה ואיך לחמם ולהאיר , כמה ומתי להשקות , באיזו צפיפות לשתול , איזה סוג פלסטיק מומלץ לחממה , וכדומה . 4 עורכים סיור מגךלים . מציגים בפני המגךלים את הזן החדש ומראים להם את התוצאות בשטח , בתוך החממות של החווה . 4 הגידול יוצא אל החקלאי . בדרך כלל יש " משק מודל" - משק של אחד מחקלאי האזור , המגדל את הזן החדש כגידול מסחרי . בשלב זה בודקים מה קורה לגידול במשק " אמיתי : " מהי צורת האריזה המתאימה לפרח והאם קל או קשה לארוז אותו , מה קורה לפרח בעת ההובלה , איך השוק מגיב אליו ועוד . המגךלים מבקרים במשק המודל , מתרשמים מהגידול ודנים בנושאים שונים שבלטו במהלך עונת הגידול . עוד פעולה מרכזית של המו " פ היא שיפור האמצעים הטכנולוגיים , כדי להגיע ליבול רב ואיכותי . ביקרנו בכמה חממות , שבכל אחת מהן עורכים ניסוי אחר . מיגוון הניסויים והמחקרים רב : בחממה אחת בודקים מהו "השילוב המנצח " של חום ואור הדרוש לגידול מסוים , באחרת בודקים באיזו שיטה הכי יעיל להעשיר את החממה ב2- כ , 0 ובאחרת ראינו ניסויים בסוגי הפלסטיק המשמש לכיסוי החממה . מעניין במיוחד היה לבקר בחממת התותים . בחממה זאת ראינו גידול של תותים על גבי מצע מנותק , המצוי באדניות גדולות התלויות באוויר . מדוע כדאי לגדל תותים דווקא בחממה שהקמתה עולה כסף רב , ולא בשטח פתוח ? כי כך יש שליטה טובה בהזנה ובהשקיה , כך קל יותר לקטוף אותו , כך הפרי לא שרוע על הקרקע ולכן אינו מזדהם , והכי חשוב : כדי לנצל את כל שטח החממה , לעתים תולים את האדניות בקומות , וכך מכפילים את התפוקה ( במקום 10 צמחים למ " ר מגדלים 20 צמחים למ " ר . ( בסוף הביקור נכנסנו לחממה שבה ממחזרים את המים שבהם משקים את הצמחים הגדלים על גבי מצע מנותק . המצע המנותק מאפשר לגדל צמחים שלא בקרקע טבעית .

السابق  |  التالي