|
|
صفحة: 138
אחת התופעות הבולטות היא שהמסגרת השבטית נחלשת והמסגרת המשפחתית מתחזקת , ועולה מעמדו של היחיד בחברה . לשיח , ' לדוגמה , היו בעבר מעמד חזק וכוח השפעה רב . כאשר התגלעו סכסוכים שונים - סכסוכים פנימיים בתוך השבט או מריבות עם שבטים אחרים על מקורות מים או על שטחי מרעה - נהגו בני השבט לפנות אליו , והחלטותיו התקבלו ללא ערעור . כיום - ביישובי הקבע - מכהנים ראש מועצה או ראש עיר שבסמכותם לקבוע דברים בתחומים רבים הנוגעים לחיי התושבים . רבים הם גם הצעירים הבדואים שרכשו השכלה ויש להם ידע נרחב בתחומים שונים , ובאופן טבעי הם מבקשים ליטול חלק בקבלת ההחלטות הנוגעות להם ובעיצוב סביבתם . כך נחלש מעמדו של השיח ' ופעמים רבות הוא אינו הפוסק הבלעדי , אם כי עדיין רוחשים כבוד למעמדו ודעתו חשובה , הן בעיני הבדואים והן בעיני השלטונות . 4 החינוך . המעבר ליישובי קבע הוביל לשינויים גם בתחום החינוך . בעבר מעטים מאוד מילדי הבדואים למדו בבתי ספר . כיום יש במרבית היישובים בתי ספר יסודיים ובתי ספר תיכוניים . מספר התלמידים בבתי הספר הולך וגדל ( ראו פריט , ( 67 ויש גם תלמידים הממשיכים ללמוד במוסדות שונים להשכלה גבוהה - אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומוסדות אחרים . אולם עדיין , מצבה של מערכת החינוך ביישובים הבדואיים אינו משביע רצון והם זקוקים למשאבים נוספים כדי לקדם אותה . פריט 67 הגידול בשיעור התלמידים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב , 1999-1974 גה - העבודה המסורתית של האישה הבדואית
|
|