|
|
صفحة: 134
היישוב הראשון שהוקם ביוזמה ממשלתית היה תל שבע , ב . 1966- בתכנון היישוב ובהקמתו נעשו כמה טעויות , שנבעו בעיקר מהעובדה שהבדואים עצמם לא שותפו בתכנון , ומכך שהיישוב לא התאים לאוכלוסיית הבדואים ולמסורתם . לדוגמה : המוסדות המעורבים בתכנון לא הבינו שהבדואים מייחסים חשיבות רבה למבנה החברתי שלהם , ולא תכננו שכונות נפרדות לשבטים השונים ; הבתים נבנו בצפיפות , וכך נשללה מהבדואים תחושת המרחב שהיו רגילים אליה ; גודל הבתים לא הותאם לגודלן של המשפחות הבדואיות , ולא תוכננה הפרדה בין אגפי הגברים לאגפי הנשים , כנהוג אצל הבדואים . מתכנני תל שבע הפיקו לקחים מהשגיאות שנעשו בתכנון היישוב , והם יישמו אותם כאשר תיכננו את רהט - היישוב הבדואי העירוני השני שהוקם . רהט , אשר הוקמה בשנת , 1972 היא כיום הגדולה בין עיירות הבדואים בנגב . ב1994- זכתה למעמד של עיר , וב1999- התגוררו בה קרוב ל 30 , 000- תושבים . שלא כמו בתל שבע בתחילת דרכה , ברהט התאפשר לתושבים להיות מעורבים יותר , להתארגן ולהתגורר במסגרת שבטית-חמולתית , ולהקים את בתיהם בעצמם בשיטת "בנה ביתך . " מבנה העיר ובתי המגורים שבה משקפים עקרונות אלה . העיר בנויה מ32- שכונות נפרדות ובהן בתים דו-קומתיים . מכיוון שהתושבים בונים את בתיהם בעצמם , כל תושב יכול לקבוע בעצמו את תכנית הבית , את גודלו ואת קצב בנייתו , על פי יכולתו הכלכלית או על פי דרישות המסורת . בכל שכונה מתגוררת חמולה מסוימת , וכבישים או ערוצים טבעיים בשטח מפרידים בין שכונה לשכונה . בשכונות פזורים בתי-ספר , מסגדים , מכולות שכונתיות ועוד , ובמרכז העיר ממוקם המע " ר והוא כולל בנקים , סניף דואר , עירייה , שוק וחנויות שונות . הבנייה הלא צפופה וההפרדה בין השכונות יצרו עיר המשתרעת על פני שטח גדול ( ראו פריטים . ( 65 , 63 , 60 לכאורה , חיי היום-יום קלים יותר ביישובים המתוכננים , אך תושביהם הבדואים נאלצים להתמודד עם רמה לא מספקת של שירותים ותשתיות ועם שיעור אבטלה גבוה . בעיקר בולט היעדרם של אזורי תעשייה העשויים לספק מקומות עבודה לתושבים . חוסר התעסוקה , והבעיות הנלוות לכך , גורמים לאכזבה מהיישוב ולתסכול רב אצל התושבים . זוהי גם אחת הסיבות לכך שתושבים שאינם מתגוררים ביישובי קבע מתוכננים , אינם ממהרים לעבור ליישובים אלה - ועל כך קראו בהמשך .
|
|