|
|
صفحة: 89
חוות הניסיונות בעברת למה צריך להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש ? מה שהיה טוב לנבטים עשוי להיות טוב גם לנו . כך חשבו מפעילי חוות הניסיונות בעבדת . חוות הניסיונות הוקמה בראשית שנות ה60- של המאה העשרים . היא הוקמה בידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים , בראשותו של פרופ ' מיכאל אבן ארי . בחווה , הנמצאת למרגלות העיר הקדומה עבדת , שוחזרו שיטות החקלאות העתיקות , בוצעו מדידות שונות ונערכו מחקרים . כך למשל שיחזרו מפעילי החווה סכרים , בנו מחדש חלקות חקלאיות ומדדו במדויק את כמויות מי הנגר שנאספו בהן . אבן ארי ושותפיו הוכיחו שבאמצעות השיטות העתיקות אפשר לגדל בהצלחה צמחים שונים - חיטה , עצי שקד , אלת הבוטנה ( פיסטוק חלבי ) ועוד . המחקרים של אבן ארי ושותפיו תרמו רבות להבנת שיטות החקלאות העתיקות , והם עשויים להועיל לחקלאות בנגב כיום . מחקרים אלה מרוכזים בספר בשם "הנגב - מלחמת קיום במדבר . " כיום הפעילות בחווה מועטה . מדי פעם נערכים בה מחקרים , אך העצים הנטועים בה ממשיכים לגדול וממרומי העיר העתיקה עבדת היא נראית ככתם ירוק במדבר . גם בתחנת הניסיונות "רמת נגב " שהוקמה ב-ו 98 ו סמוך לקיבוץ ןביבים שבנגב , מנסים לחקות את הגידולים שגידלו הנבטים . בתחנת ניסיונות זאת מגדלים ( בין השאר ) גפנים , וחוקרים את השיטות היעילות ביותר לגידולם . לפי התכנון ישתמשו יישובי האזור בידע הנרכש בתחנת הניסיונות ויגדלו כרמי ענבים . וכך בתוך שנים אחדות יכוסו שטחים נרחבים מהאזור בכרמי ענבים , ומהענבים ייצרו יין - כפי שהיה בתקופת הנבטים . האם 04 ט 0 ? משתלם לפתח חקלאות המתבססת על ניצול מי הנגר 7 למחקרים על החקלאות הקדומה בנגב הייתה תרומה חשובה להבנת האפשרויות לניצול מי הנגר , אך כיום אי אפשר לבסס השקיה של גידולים חקלאיים רק על השיטה העתיקה . בשנות בצורת הגשמים והשיטפונות מעטים , וחקלאי הרוצה לגדל גידולים שונים לצרכים מסחריים אינו יכול להיות תלוי רק בחסדי שמים . הוא זקוק לאספקת מים קבועה , ואספקה כזאת מתאפשרת על ידי ניצול מאגרי מי התהום שבאזור , על ידי הזרמת מים מהצפון ועוד . גפנים בחוות הניסיונות רמת נגב חוות הניסיונות סמוך לעיר הקדומה עבדת
|
|