|
|
صفحة: 83
ניצול מי התהום בעבר כדי להגיע למי התהום חפרו תושבי הנגב הקדמונים בארות , שעומקן הגיע בדרך כלל עד 15 מ . ' בוזלוף הדורות למדו בני האדם להתקין בארות משוכללות יותר ויותר - בארות עמוקות יותר , שהיה אפשר לשאוב מהן כמות מים גדולה יותר במהירות רבה יותר ( ראו דוגמאות בפריטים , 10 וו . ( מכיוון שכדי לשרוד במדבר המים כה חיוניים , השליטה על בארות המים הייתה לא פעם מקור לסכסוכים ולמאבקי כוחות . כך למשל מסופר במקרא על הריב של אברהם אבינו עם אבימלך מלך גרר על בארות המים . גם על יצחק מספר המקרא כי חפר בארות במקומות שונים בנגב , וכמו אביו נאבק גם הוא על הזכות להשתמש במי הבארות . וכך מסופר בבראשית כו : 23-19 ... " ויחפרו עברי יצחק בנחל , וימצאו שם באר מים חיים . ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמ י ר : לנו המים . ויקרא שם הבאר עשק , כי התעשקו עמו . ויחפרו באר אחרת , ויריבו גם עליה ; ויקרא שמה שטנה . ויעתק משם ויחפר באר אחרת , ולא רבו עליה . ויקרא שמה רחבות , ויאמר : כי עתה הךחיב ה ' לנו ופרינו בארץ " ... פריט : 11 מימין - שרשרת בארות ( פוגארות ) באזור יטבתה . משמאל - סרטוט סכמתי של פוגארה . באזור ןטבתה יש מי תהום הנמצאים סמוך לפני הקרקע . בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור התגלתה מערכת מים תת קרקעית מהתקופה המוסלמית הקדומה 1099-636 ) לספירה . ( מערכת זאת , הנראית בשטח כסדרה של תלוליות עפר עגולות שבמרכזן שקע , ידועה בשם "פוגארה , " ובעברית "שרשרת בארות . " הפוגאךה כללה סדרת פירים ( חללים אנכיים , ( שנחפרו מפני הקרקע אל שכבת מי התהום כדי לאפשר בניית מנהרה תת קרקעית . במנהרה זו זרמו מי התהום במתינות רבה מנקודה גבוהה לנקודה נמוכה ממנה . הם זרמו במנהרה עד אשר הגיעה לפני השטח , ומשם היו תעלות פתוחות שהתפצלו והובילו את מי ההשקיה אל השטחים החקלאיים . פריט : 10 "באר אברהם " בבאר שבע באר הניזונה ממי תהום שמקורם באזור באר שבע . עומקה כ14- מ , ' וקוטרה כ4- מ . ' לפי המסורת , זוהי הבאר שנחפרה בידי אברהם אבינו . אין עדויות לכך , אך גם אם הבאר אינה מתקופת האבות , אין ספק שהיא עתיקת יומין .
|
|