|
|
صفحة: 82
. 2 ניצול מי התהום כבר בשנים שלפני קום המדינה החלו להזרים ליישובי הנגב מים ממאגרי מי תהום של האזור . בראשית שנות הארבעים היו בנגב יישובים יהודיים בודדים , ובשנת 1946 עלו על הקרקע 11 יישובים נוספים . כדי לספק את כמות המים שנדרשה ליישובים החדשים , בוצעו קידוחים אל מאגר מי התהום שבמישור חוף הנגב , באזור ניר-עם . מן הבארות העשירות שנתגלו שם , הונחו שני קווי צינורות שהובילו מים ליישובים : הקו המזרחי הגיע עד לנבטים , והקו המערבי הגיע לניךים ( ראו מפה , פריט . ( 8 קווי מים אלה היו עורק החיים של היישוב בנגב . W j ניצול מי התהום שבאזור ניר-עם באותה תקופה היה רק תחילתו של תהליך ניצולם של מי התהום בנגב . מאז ועד היום נמשכים המאמצים להשיג מים ממאגרים תת קרקעיים בנגב . המטרה היא להתבסס עד כמה שאפשר על ניצול ועל אספקת מים שמקורם בנגב , ועל ידי כך להקטין את התלות במים המובאים מן הצפון . כיום קודחים ומפיקים כמויות מים גדולות ממאגרי מי התהום שבאזור באר שבע . כן נעשים קידוחים רבים לאורך הערבה . גם ממאגר מי התהום העתיקים והעמוקים שבאזור הר הנגב שואבים כיום מים . הכוונה היא לנצל ביעילות את המים הללו , שהם מליחים וחמימים . בשנים האחרונות מגדלים בעזרת מים אלה גידולים חקלאיים שונים כמו עגבניות , מלונים ואפילו דגים . נמצא שהטמפרטורה של המים מאפשרת לגדל בהם דגים כגון אמנונים , שאינם מסוגלים להתפתח במים קרים . ( ראו פריט . ( 9 עוד מתכננים להשתמש במים אלה בעתיד להקמת מרחצאות שימשכו תיירים למקום . קידוח - חפירה אנכית בשכבות הסלע , המבוצעת באמצעות מקדח מיוחד , בעיקר כדי להפיק נפט או מים . על תהליך ההתיישבות בנגב תלמדו בהרחבה ביחידה השנייה של הספר . עוד על גידול דגים תלמדו במסגרת נושא החקלאות ביחידה השלישית של הספר . פריט : 9 גידול דגים במים מליחים וחמים במושב ניצני סיני בריכת דגים בנגב , ובה מגדלים את הדגים במים שנשאבו ממאגר מי התהום הנמצא בעומק רב ( כ , 000- ו מ . (' מכיוון שהמים מליחים וחמים מטבעם , הם מהווים בית גידול מצוין למינים מסוימים של דגים , בלי שיהיה צורך להשתמש באמצעים טכנולוגיים ולהשקיע עבודה וכסף בחימומם . פריט 8 קווי המים מבארות ניר-עם ליישובי הנגב , 1947
|
|