|
|
صفحة: 81
ניצול מים עיליים בנגב בעבר כיצד אפשר ללכוד את מי הגשמים הזורמים על מורדות ההרים , ולהובילם למאגר מים מרכזי בטרם יתאדו או יחלחלו ויבלעו בבטן האדמה ? שאלה זו העסיקה את תושביו הקדומים של הנגב , והם מצאו לכך פתרונות שונים . הנה כמה מהם . 0 / 7 4 חצבו בורות פתוחים . פתרון פשוט שהתבסס על חיקוי הטבע : במקום לתת למים שזרמו על מדרונות ההרים לזרום בנחל , היטו אותם אל תעלה בנויה שהעבירה אותם לבור מים חפור . הבורות נחצבו בדרך כלל בתוך סלע החוואר , שהוא סלע רך יחסית . כדי למנוע את התמוטטותם , רופדו הקירות הפנימיים שלהם באבנים . צורת הבורות היא לרוב עגולה . קוטרם כ0- ו מ , ' ועומקם כ4- מ . ' ( ראו פריט ( . 5 4 הם חצבו מאגוירו י ת - בורות מים עם תקרה . אחד מסודות יכולתם של הנבטים הקדמונים לחיות בנגב לפני כ 2 , 000- שנה טמון במאגורות - בורות חצובים שבתוכם הם אגרו כמות גדולה של מים . כיצד ? הם חצבו בורות שצורתם מרובעת והותירו במקומה את שכבת הסלע העליונה . שכבה זאת שימשה כתקרה ומנעה איבוד מים על ידי אידוי . גובה התקרה נע בין 2 ל4- מטרים , והיא נתמכה בעמוד אחד או בכמה עמודים . קירות המאגורה כוסו בטיח , כדי למנוע את חילחול המים לתוך הסלע . המדרגות שנבנו איפשרו גישה לפנים המאגורה , לצורך ניקוי הסחף או לצורך שאיבה . בסביבותיהן של רוב המאגורות אפשר למצוא תעלות איסוף ארוכות שהזרימו את מי הנגר לבור . המאגורות נבנו כנראה במאות הראשונות לספירה , אך גם בתקופות מאוחרות יותר המשיכו להשתמש בהן לאחר שהן נוקו מסחף . ( ראו פריט ( . 6 עוד על הנבטים ועל ניצול המים העיליים בעבר , ראו ב " עוצרים בשטח " שבסוף הפרק . 4 הם בנו סכרים . עוד שיטה לריכוז מי הנגר הייתה באמצעות סכירת הערוצים , כלומר , בניית קיר לרוחב אפיק הזרימה . סכרים אלה החלו להיבנות במאות הראשונות לספירה . ( ראו פריט ( . 7 : 7 uno סכרים בממשית . בקרבת העיר הקדומה ממשית מצטמצם רוחבו של הנחל , והמים זורמים באפיק צר . לרוחב אפיק זה בנו התושבים שלושה סכרים גדולים , וכך הם יצרו שתי בריכות אגירה גדולות . על פי הערכה איפשרו הסכרים בנחל ממשית את אגירתם של כ 0 , 000- ו מ " ק מים . פריט : 6 בור חווארים - סמוך לאפיק נחל חווארים שליד שדה בוקר . זוהי מאגורה ששימשה לקדמונים לאגירת מי שתייה ואולי אף להשקיה . פריט : 5 אחד מבורות לוץ , הנמצאים באפיק נוזל אילו י ת , באזור הר הנגב . הבורות נחצבו כנראה בתקופת מלכי יהודה , בסביבות המאה העשירית לפני הספירה .
|
|