|
|
صفحة: 160
פרק ז פסוקים 17-1 קק ”ויהי כי ישב המלך בביתו ]...[ ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה: ]...[” )פס' 3-1( כבר הרבה זמן לא הייתה מלחמה. נו, מה אתה חושב? אלוהים עזר לדוד לחסל את כל האויבים. נתן, תסתכל כמה מפואר הארמון שלי. וארון ה, ככה, בתוך אוהל - לא מכובד... מה אתה אומר? זה שהולך ליד דוד הוא נתן הנביא, נביא החצר. ”ויהי בלילה ההוא ]...[ האתה תבנה לי בית לשבתי:” )פס' 5-4( נתן, לך תשאל את דוד אם הוא באמת מתכוון לבנות בית לה'... דוד! אתה המלך! תעשה מה שאתה רוצה! ה' איתך! ”כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ]...[” )פס' 6( ”]...[ לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים: ]...[ אני לקחתיך ]...[ להיות נגיד ]...[” )פס' 8-7( אני הוצאתי אתכם ממצרים? כן! ומאז ארון ה' היה באוהל, לא? כן!! ”]...[ ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ:” )פס' 9( ומאז, אני שאלתי אי פעם למה ארון ה באוהל ולא בבית מפואר? לא... רגע, אז אתה לא רוצה בית?! אוי נתן, נתן... אוי דוד, דוד... אני לקחתי אותו מהצאן כדי להיות מלך? כן!! אני עזרתי לדוד בכל המלחמות? כן!! אני הפכתי את דוד למלך מפורסם? כן!!! ”ושמתי מקום לעמי לישראל ]...[ והניחתי לך מכל איביך ]...[” אני נתתי לדוד ולעם ישראל חיים בטוחים בארץ, בלי אויבים? כן!!!! ואני אי פעם ביקשתי מדוד שיבנה לי בית? לא... אולי בכל זאת? )פס' 11-10(
|
|