|
|
صفحة: 146
פסוק :18 ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים - עשהאל מהיר כצבי. פסוק :19 ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול - עשהאל הלך ישר אחרי אבנר. פסוק :21 ואחז לך אחד מהנערים - קח אחד הלוחמים הפחות מנוסים. ולא אבה - לא רצה. מלחמת אחים - "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" פסוקים 32-12 מכיוון שגם דוד וגם איש בושת רצו לשלוט על כל שבטי ישראל, התפתחה ביניהם ובין תומכיהם מלחמת אחים. המשך הפרק )פסוקים 32-12( ממחיש לנו מה משמעותה של מלחמה מסוג זה, באמצעות תיאור הקרב שהתחולל בין אנשי דוד "בהנהגת יואב בן צרויה( ובין אנשי איש בושת "בהנהגת אבנר בן נר(. את סיפור הקרב כולו קראו בקומיקס או בפרק עצמו. אנו נתמקד כאן בשיטת הלחימה ובתוצאות הקרב. 12 בפסוק 14 אבנר מציע ליואב: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ]...[". ה"משחק" הוא קרב ביניים: במקום מלחמה כוללת - כל צד שולח נציג, והנציגים נלחמים זה בזה. התוצאה של הקרב ביניהם היא המכריעה את המערכה. מה הם היתרונות של שיטת לחימה זו? ומה הם חסרונות השיטה? 13 קראו פסוקים 31-28 - מי ניצח בקרב? בססו את דבריכם על ציטוט מתאים מהפסוקים. לסיכום הפרק למה "איש בושת"? ככל הנראה, שמו האמיתי של בנו של שאול היה "איש-בעל". אבל מכיוון ש"בעל" הוא שמו של אל כנעני, מחברי הסיפור החליפו בתנ"ך את השם "בעל" במילת הגנאי והלעג "בושת" ,כלומר, בושה. לדיון בכיתה מדוע החליטו הסופרים המאוחרים לשנות את שמו של בנו של שאול דווקא לכינוי גנאי - "איש בושת"? 14 קראו את פסוק 1 בפרק ג: "ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים:" האם יש סיכוי לבניו של שאול למלוך על כל ישראל? השיטה של שליחת נציג למלחמה מוכרת לי... מאיפה? משמואל א, פרק יז. פסוק :23 וימאן - סירב. פסוק :25 לאגדה אחת - לקבוצה אחת. פסוק :2f הלנצח תאכל חרב - האם לעולם ישרור בינינו מצב של מלחמה והחרב תפיל חללים רבים? פסוק :30 ויפקדו - היו חסרים. פרק ג פסוק :1 הלך וחזק - מתחזק. משפטים לדרך... הלכים ודלים - נחלשים. : יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו : הלנצח תאכל חרב? : תחזקנה ידיכם!
|
|