|
|
صفحة: 79
תגובת שמואל פסוקים 11-10 5 בפסוק 11 ה' מכריז שוב על כך ששאול אינו ראוי להיות מלך: "נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ]...[" לפי פסוק זה - מהי הסיבה לכך? 6 תגובת שמואל: "]...[ ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה:" )פס' 11( כתבו במחברת - מה לדעתכם זעק "צעק( שמואל אל ה' באותו הלילה? ובבוקר/// שאול מדווח לשמואל פסוקים -121f שימו לב: כפי שקראנו - הדיווח של שאול לשמואל מתרחש כאשר שמואל כבר יודע את האמת! 7 קראו את דברי שאול לשמואל בפסוק :13 "]...[ ברוך אתה לה' הקימתי את דבר ה':" האם שאול דובר אמת? בססו את תשובתכם על ציטוטים מתאימים מפסוקים .9-8 למרות ששמואל כבר יודע ששאול משקר לו, שמואל שואל את שאול: "ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע"? )פס' 14( 8 מהי, לדעתכם, הכוונה האמיתית של שמואל בהצגת השאלה: לגלוג? תחכום? לעג? היתממות? מתן הזדמנות להתחרט? כוונה אחרת? נמקו את בחירתכם. בפסוק 15 שאול עונה לשמואל: "]...[ מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח לה' אלהיך ואת היותר החרמנו:" כאן שאול מספר שני דברים: האחד בשאלת האחריות - מתברר שהעם השתתף בקבלת ההחלטות שהמלך אמור לקבל לבדו. השני נדמה לשאול המלך שמותר להשאיר בעלי חיים לצורך העלאת קורבן לאלוהים, למרות שהצו האלוהי לא דרש כלל העלאת קורבנות. פסוק :11 נחמתי - התחרטתי. שב מאחרי - עזב אותי. לא הקים - לא קיים. פסוק :13 הקימתי - קיימתי, עשיתי. פסוק :15 חמל - ריחם. מיטב - הטוב ביותר. )במחברת( אתה יודע ששמואל ושאול לא יראו יותר זה את זה? אתה יודע שאלוהים ממש מתחרט שהמליך את שאול?
|
|