|
|
صفحة: 330
הסכם שלום נחתם עם מצרים " אני מוכן ללכת עד קצה תבל וגם אל הכנסת בירושלים כדי להשיג שלום . " אלו היו דברי אנואר סאדאת , נשיא מצרים , בנאומו בפני מועצת העם המצרית , ב9– בנובמבר . 1977 עשרה ימים בלבד לאחר הצהרה דרמטית זו נחת מטוסו , מטוס חיל האוויר המצרי , בשדה התעופה לוד 19 ) בנובמבר ( 1977 ופתח ביקור היסטורי ומרגש בישראל . ביקור זה הוביל למשא ומתן ממושך , שבסיומו נחתם הסכם שלום בין ישראל לבין מצרים 26 ) במרס . ( 1979 הנשיא סאדאת סבר כי מעמדת הכוח של מצרים , המבוססת על תחושת הניצחון לאחר מלחמת יום הכיפורים , ניתן להציע לישראל משא ומתן מדיני . העובדה שמצרים הפתיעה את ישראל במלחמת יום הכיפורים , ואף זכתה בהצלחות צבאיות בימי המלחמה הראשונים , זקפה את קומתם של הצבא ושל העם המצרי וניפצה את התפיסה הרווחת שלפיה ישראל היא בלתי מנוצחת . במפה הפוליטית בישראל התחולל באותם ימים שינוי עמוק . בבחירות לכנסת שהתקיימו בצילה של מלחמת יום הכיפורים , חל מהפך דרמטי 17 ) במאי . ( 1977 לראשונה בתולדות המדינה זכה " הליכוד" בבחירות ומנהיגו מנחם בגין היה לראש הממשלה . מיום כניסתו לתפקיד אותת מנחם בגין באופנים שונים על כוונתו לעסוק בנושא המדיני . הוא נפגש עם נשיא רומניה והצהיר על נכונותו להיפגש עם נשיא מצרים . בגין הכריז כי כל הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים יהיו פתוחים למשא ומתן . נשיא רומניה העביר מסרים אלה לסאדאת . משה דיין , שר החוץ בממשלת בגין , נפגש במרוקו עם אחד מיועציו של סאדאת והציע לזמן פגישה ישירה בין שני המנהיגים . סאדאת היה מעוניין במשא ומתן ישיר ומהיר כדי להבטיח את החזרת השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים . לאחר ביקור סאדאת בירושלים החלו שיחות שלום . אולם התהליך לא היה מהיר . בשיחות התגלו פערים עמוקים בעמדות הצדדים ונקודות מחלוקת קשות מנעו התקדמות . כדי לחלץ את המשא ומתן מן המבוי הסתום , הזמין נשיא ארצות הברית , ג'ימי קארטר , את בגין וסאדאת לשיחות מרוכזות וישירות , בתיווך אמריקני , בקמפ דייוויד , מעון הנופש הרשמי של נשיאי ארצות הברית . לאחר שלושה עשר ימים של הסתגרות בקמפ דייוויד ותחת לחץ אמריקני , נוסח הסכם מסגרת . ההסכם אושר ברוב גדול בהצבעה בכנסת 28 ) בספטמבר , ( 1978 לאחר דיון סוער שנמשך עשרים ושמונה שעות . חצי שנה לאחר מכן , לאחר שהצדדים התמודדו עם קשיים ומשברים נוספים , נחתם בוושינגטון הסכם השלום . בנאומו בטקס חתימת ההסכם אמר מנחם בגין : "עתה הוא הזמן לכולנו לגלות אומץ לב אזרחי כדי להודיע לעמנו ולאחרים : לא עוד מלחמה , לא עוד שפיכות דמים , לא עוד שכול . " וברוח דומה אמר הנשיא סאדאת : "אל יהיו עוד מלחמות או שפיכות דמים בין ערבים לישראלים אשר חיו יחד בשלום ובהרמוניה במשך מאות בשנים . " על פי הסכם השלום התחייבה ישראל לסגת מחצי האי סיני בשלבים ולפנות את כל היישובים שהקימה בו . עוד נקבע כי בין המדינות ישררו יחסי שלום מלאים והובטח חופש שיט לאוניות ישראליות בתעלת סואץ . סוכם , כי ייפתח משא ומתן על הענקת אוטונומיה לפלסטינים בשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים . לראשונה בתולדותיה חתמה ישראל על הסכם שלום ראשון ונפרד עם הגדולה שבמדינות ערב . במסגרתו הוחלפו שגרירים והחלו קשרים דיפלומטיים במגמה להגיע לנורמליזציה בין שתי המדינות . בתוך העולם הערבי בודד הסכם השלום עם ישראל את מצרים ומרבית מדינות ערב ניתקו את קשריהן עימה . במצרים עצמה התחזק מעמדם של מתנגדי ההסכם ובמהלכו של מצעד צבאי לכבוד הניצחון במלחמת אוקטובר , פרק ג בין ישראל לשכנותיה מנחם בגין , ג'ימי קארטר ואנואר סאדאת לוחצים ידיים בעת חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים , וושינגטון , 26 במרס 1979
|
|