|
|
صفحة: 307
ויכוח נוקב בעניין השילומים מגרמניה אחת הסוגיות המרכזיות שהסעירו את ההנהגה והציבור בשנות החמישים הייתה שאלת השילומים מגרמניה . מדינת ישראל ראתה את עצמה כיורשת יהדות אירופה ולכן תבעה מממשלת גרמניה שילומים למימון הוצאות הקליטה של כחצי מיליון פליטים יהודים שהגיעו לארץ ישראל מאז עלה היטלר לשלטון . ( 1933 ) הצעתו של דוד בן גוריון לנהל משא ומתן עם גרמניה המערבית בנושא השילומים עוררה מחלוקת קשה בסוגיות עקרוניות : האם מן הראוי לקבל כסף מגרמניה ? האם קבלת שילומים משמעותה כפרה וסליחה לעם הגרמני ? המצדדים בקבלת השילומים העלו טיעונים אחדים : השילומים יסייעו בקליטת העלייה , ברכישת ציוד צבאי ובבניית המשק . לעומתם טענו המתנגדים כי אין לנהל משא ומתן עם גרמניה , משום שהשילומים עלולים להיחשב כמחילה וכי אין פיצוי כספי על רצח עם . בעת הדיון על ההסכם בכנסת נערכה הפגנת המונים סוערת שהייתה מלווה בהתפרעויות של מפגינים עד כדי השלכת אבנים אל אולם הכנסת 9 ) בינואר . ( 1952 בתום דיון כואב ונסער אושר הסכם השילומים למדינת ישראל . כן אושר תשלום פיצויים ליחידים . כספי השילומים מגרמניה נוצלו בעיקר לייבוא ציוד מודרני לתעשייה ולתחבורה וסייעו בשיקום כלכלת המדינה ( מסמכים . ( 3 , 2 מנחם בגין נואם בעצרת נגד השילומים , פברואר 1952 כותרת ראשית בעיתון על הדיון בכנסת בנושא השילומים
|
|