|
|
صفحة: 303
בראי השירה שרליה חוה אלברשטיין ( קטעים ) השיר מתאר את תקופת העלייה הגדולה . שרליה הוא "שער עלייה , " מחנה מעבר לעולים ליד חיפה . בהיגוי הרווח צורפו שתי המילים למילה אחת וכך נוצר המושג "שרליה . " את הספור הזה מתחילים מהסוף אניה עם נוסעים הגיעה אל החוף אנשים עיפים בארץ חדשה עומדים מול שער גדול מסתכלים בו בשתיקה , אנשים מקצה זמן , מקצה האור והחיים , בבגדים עבים , בצעדים כבדים . שום דבר לא היה כמו בהבטחות הבטיחו ארץ חמה , היו רוחות וסערות , הגג עף בחרף , הרצפה מלאה סירים , הכל ספוג במים , שמיכות הפוך מפולין , כלם מתיפחים אבל אני עוד ישנה כמו נסיכה אמיתית - ישנה עם מטריה . מישהו אומר - "הגענו" מישהו אומר - "אולי" מישהו אומר - "מצאנו , " לוחשים לו - "הלואי , " מישהו קורא - "בינתים , " צועקים לו - "עד מתי " ? לעולם כבר לא נדע , מי נכנס ומי יצא , מי עבר ומי נשאר בשרליה , שרליה ... " קול ציון לגולה , " כל שעה שפה אחרת , הרדיו מנגן , יושבים כמו גולים במחתרת , כמו ליד התנור יושבים ומתחממים , מבינים כל מלה , שרים את השירים . ובבקר חוזרים אל השפה החדשה , שוברת שנים אדישה וקשה . כל התכניות נהפכו לחלומות מחליפים מקצוע , מחליפים את השמות , מחליפים זכרונות , מקשטים את העבר , שם כלם נסיכים היו זה מה שנשאר , היה פסנתר בכל חדר , ארוות סוסים בחצר כל מלה היא אמת , אמת - פחות או יותר ... שרליה , שרליה ... עולים חדשים מגיעים למחנה " שער עלייה" מגורים בפחונים במעברת הקסטל , 1951 מגורים באוהלים , 1952
|
|