|
|
صفحة: 299
ויכוח בכנסת בשאלת חוקה למדינת ישראל בישיבות הכנסת הראשונה נידונה שאלת קביעת חוקה למדינה . בדיון עלו סוגיות עקרוניות : האם מן הראוי לקבוע חוקה למדינה מיד עם הקמתה ? האם נכון לקבוע חוקה כאשר רק מיעוטו של העם היהודי חי במדינה , או שמא עדיף להמתין עד אשר יעלו ארצה מרבית היהודים ? המפלגות הדתיות התנגדו לקביעת חוקה וזאת על רקע אמונתם הדתית ומסורת ישראל , וטענו כי חוקה היא מעשה ידי אדם ו"כל חוקה שהיא יציר כפיו של אדם אין מקומה בישראל . " כמו כן טענו כי "חוקה אין כותבים ... חוקה מקבלים . חוקה ניתנת מפי הגבורה ( האל . " ( הפער בין עמדות הצדדים היה עצום ולאחר דיונים ממושכים הוחלט לחוקק חוקי יסוד בלבד , כדי שישמשו בעתיד תשתית לחוקת המדינה . תהליך חקיקת חוקי היסוד נמשך עד היום . בין חוקי היסוד שנחקקו כלולים חוקי יסוד המגדירים את סמכויות רשויות השלטון השונות : "חוק יסוד הכנסת , " "חוק יסוד הממשלה , " " חוק יסוד צה"ל" ועוד . החלת הממלכתיות על תחומי הביטחון והחינוך עוד טרם היות היישוב מדינה , פעלו בו גופי שלטון אשר באמצעותם גובשו ובוצעו קווי המדיניות . גופים אלה היו אסיפת הנבחרים , הוועד הלאומי והנהלת הוועד הלאומי . ההשתתפות בבחירות וקבלת המרות של מוסדות היישוב היו בגדר רשות ( עמ' . ( 66-65 לאחר הקמת המדינה ננקטו פעולות שנועדו לבסס ולהעמיק את עקרון הממלכתיות * ואת מחויבותם של כלל אזרחי המדינה לקבלת מרותם של מוסדות המדינה . עוד בעיצומה של מלחמת העצמאות הוקם צה"ל , ואצ"ל ולח"י שולבו בתוכו ( עמ' . ( 291 כך הובטח כי למדינה יהיה רק צבא אחד , הנתון למרותו של פיקוד מרכזי ממלכתי - ההנהגה המדינית הנבחרת - ולא כמה ארגונים צבאיים בעלי עמדות פוליטיות מנוגדות . הקושי הכרוך במעבר ממסגרות צבאיות הקשורות לארגונים פוליטיים לצבא ממלכתי התגלה בפרשת האונייה "אלטלנה . " באונייה "אלטלנה" הביא אצ"ל עולים ונשק - כחודש לאחר הקמת המדינה ( יוני . ( 1948 אצ"ל דרש כי חלק מן הנשק יועבר ללוחמיו בירושלים - בה המשיך הארגון להתקיים , וחלקו האחר יועבר לחברי אצ"ל שגויסו לצה"ל . בן גוריון דרש כי כל הנשק יועבר לצה"ל . כאשר הגיעה האונייה לחוף תל אביב עזבו חברי האצ"ל לשעבר את יחידותיהם בצה"ל והחלו להתרכז בסמוך לחוף . אצ"ל התמיד בסירובו למסור את הנשק לצה"ל ובתגובה פקד דוד בן גוריון להפגיז את האונייה . שלושה עשר אנשים נהרגו בהפגזה , עשרות נפצעו , והאונייה טבעה . בן גוריון טען , כי המעשה מנע פילוג בעם והבהיר , כי הצבא איננו גוף פוליטי או מפלגתי . לימים היה נושא זה , שכונה "פרשת אלטלנה , " לעניין סבוך וטעון רגשות בוויכוח בין המפלגות . כעבוד חודשים אחדים ( אוקטובר ( 1948 פירק בן גוריון גם את הפלמ"ח . פעולה זו גררה ויכוח מר והתנגדות קשה בקרב חברי הפלמ"ח . אלה טענו , כי הפלמ"ח שונה מן האצ"ל והלח"י , שכן גופים פורשים אלה לא קיבלו מעולם את מרותה של הנהגת היישוב . צעדים אלה שנקט דוד בן גוריון איפשרו את ריכוזם של כל ענייני הביטחון בידי רשות ממלכתית ולא בידי גופים מפלגתיים ופוליטיים . . 1 שערו : מה היו הטיעונים של התומכים בקביעת חוקה ? * ממלכתיות - ביסוס כל הפעילות של מוסדות השלטון על ראייה רחבה ככל האפשר של טובת הציבור כולו ללא העדפת זרמים אידיאולוגיים מסוימים בתוכו . חברי אצ"ל מתגייסים לצה"ל , 1948 על תג היחידה מופיע סמל אצ"ל .
|
|