|
|
صفحة: 235
מעצמות ואומות במאבק פרק א : עולם במלחמה הקרה פרק ב : ממושבות למדינות עצמאיות פרק ג : המאבק לעצמאות פרק ד : מדינה בצמיחה ובהתמודדות - ישראל ' 74- ' 49 אעם תום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה , ובירתה ברלין , על ידי בעלות הברית , לארבעה אזורי כיבוש . בנירנברג , הוקם בית דין בינלאומי שבפניו נשפטו פושעי מלחמה מראשי הצמרת הנאצית . ארגון האומות המאוחדות , האו"ם , שהוקם לאחר המלחמה תכנן פעולות למען השלום והביטחון בעולם וכן למען פתרון בעיות הכלכלה , הבריאות , החינוך וזכויות האדם . לאחר המלחמה נכנסו ארצות הברית וברית המועצות למרוץ תחרותי על אזורי השפעה בעולם . ברית המועצות החלה להקים שורה של מדינות חסות לאורך גבולותיה המערביים . ארצות הברית פעלה לחיזוק המשטרים הדמוקרטיים ולבלימת התפשטות הקומוניזם בעולם . הקרע בין ברית המועצות וגרורותיה לבין המערב העמיק בהתמדה והוביל למלחמה קרה . אחד המאבקים החריפים במאבק הבינגושי התנהל בברלין . ברית המועצות הטילה סגר על ברלין המערבית וניתקה את דרכי הגישה היבשתיות אל העיר . בתגובה הפעילה ארצות הברית רכבת אווירית לעיר הנצורה . לאחר הסרת הסגר הוקמה הרפובליקה הפדרלית הגרמנית ( מערב גרמניה ) והרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ( מזרח גרמניה . ( בכל אחד מן הגושים קמו ארגונים כלכליים וצבאיים להידוק שיתוף הפעולה בין המדינות החברות בגוש . במסגרת המלחמה הקרה התנהלה מלחמה בקוריאה . ( 1950 ) בקובה התחולל משבר שקירב סכנת מלחמה גרעינית . ( 1961 ) מלחמה שפרצה בווייטנאם החריפה את המתח בין המעצמות . ארצות הברית , שתמכה בדרום וייטנאם , נחלה תבוסה במלחמת וייטנאם ולאחר חתימת הסכם שלום נסוגה משם . ( 1973 ) עידן של חימוש גרעיני בין המעצמות החל לאחר מלחמת העולם השנייה . בידי שתי המעצמות היו פצצת אטום ופצצת מימן . צעד להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני נעשה עם חתימת חוזה לאיסור ניסויים גרעיניים באטמוספירה ומתחת לפני הים . ( 1963 ) המעצמות התחרו ביניהן גם בתחום חקר החלל . בההתעוררות הלאומית באסיה ובאפריקה נגד השלטון הקולוניאלי , שהחלה עוד לאחר מלחמת העולם הראשונה , התגברה לאחר מלחמת העולם השנייה , וחדרה גם אל אפריקה השחורה . הדקולוניזציה החלה במרכז אסיה כאשר הודו ופקיסטאן קיבלו עצמאות . ( 1947 ) עשרים ותשע מן המדינות העצמאיות החדשות באסיה ובאפריקה , מדינות העולם השלישי , התכנסו לוועידה בבנדונג ( 1955 ) שבה הכריזו על נייטרליות במאבק הבינגושי ויצאו נגד כל צורה של שיעבוד קולוניאלי וגזעי . ישראל השתדלה לקשור קשרי ידידות עם המדינות העצמאיות באסיה ובאפריקה מסיבות פוליטיות וכלכליות . אלפי מומחים ישראליים נשלחו לאפריקה ומשתלמים אפריקניים הגיעו ללמוד בישראל . תהליך הדקולוניזציה הביא להתפרקות הקהילות היהודיות בארצות הקולוניאליות . דוגמה לכך מהוות קהילות היהודים בצפון אפריקה ובהודו . גלאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה ממשלת הלייבור את מדיניות הספר הלבן ועקב כך הוקמה " תנועת המרי העברי , " מסגרת משותפת לכל המחתרות . פעולות התנועה נועדו להפעיל לחץ על בריטניה כדי לשנות את מדיניותה בארץ ישראל . אחת הפעולות המרכזיות של תנועת המרי העברי הייתה "ליל הגשרים" 17-16 ) - ביוני . ( 1946 נגד פעולות תנועת המרי הגיבו הבריטים במבצע "ברודסייד" - השבת השחורה 22 ) ביוני . ( 1946 לאחר פירוק תנועות המרי העברי ( יולי ( 1946 התמקדה ההגנה בהעפלה כמנוף להקמת המדינה היהודית . מאבק זה הגיע לשיאו בפרשת האונייה "אקסודוס . " במקביל למאבק על העלייה נמשכה תנופת ההתיישבות שנועדה להשפיע על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית . בד בבד החריפו הארגונים הפורשים את מאבקם המזוין בבריטים . עוד על תמונתהמצב לאחרמלחמת העולםהשנייה בעמ' 240-237 עוד על גילוייה הפוליטייםשל המלחמההקרה ועלמאבקים צבאייםבמסגרת המלחמההקרה בעמ' 251-241 עוד על התחרות בתחומיהחימוש , הטכנולוגיהוהמדע בעמ' 253-252 עוד על התעוררות לאומיתבאסיה ובאפריקהועל מדינתישראל , קהילותהיהודים והמדינות העצמאיות בעמ' 271-256 עוד על החרפתהמאבק בבריטים בעמ' 275-273 עוד על המאבקלעלייה ולהתיישבות והמאבקהמזוין בעמ' 278-276
|
|