|
|
صفحة: 230
מאבק פנימי קשה ביישוב ההתנקשות בלורד מוין הוכיחה להנהגת היישוב עד כמה המאבק המזוין של האצ"ל והלח"י מזיק ליישוב . הנהגת היישוב סברה כי כל עוד נמשכת מלחמת העולם השנייה אין לפעול בכוח נגד בריטניה . לדעת ההנהגה הקמת הבריגדה היהודית מרמזת על שינוי במדיניות הבריטית בשאלת ארץ ישראל וקיים סיכוי כי לאחר המלחמה יוכל היישוב להגיע להסכם על הקמת מדינה יהודית . ההנהגה סברה שפעולות האצ"ל והלח"י מסכנות סיכוי זה . בנוסף , דוד בן גוריון וחברי הסוכנות היהודית ראו במעשי האצ"ל והלח"י ניסיון של מיעוט לכפות על היישוב דרך שאיננה מקובלת על הרוב וביקשו משני הארגונים להפסיק את פעילותם . האצ"ל , בהנהגת מנחם בגין , סירב , ואילו לח"י הגיע להסכם על הגבלת פעילותו . כתוצאה מכך החלה תקופה המכונה " הסזון * " והיא נמשכה שלושה חודשים ( דצמבר - 1944 פברואר . ( 1945 חברים מן ה"הגנה" שהתנדבו לפעולה זו עקבו אחרי חברי אצ"ל , עצרו וחקרו אותם , ואחר כך הסגירו אותם לידי הבריטים . כמו כן העבירו חברי ה"הגנה" לידי הבריטים שמות של כשבע מאות חברי אצ"ל ומתוכם הצליחו הבריטים לעצור כשלוש מאות . פעולות ההסגרה לבריטים עוררו מחלוקת בקרב חברי ה"הגנה" והדים שליליים ביישוב . מנחם בגין , מפקד האצ"ל , קרא לחברי האצ"ל להימנע מתגובה , כדי למנוע מלחמת אחים , למרות סערת הרוחות הקשה בין חברי הארגון . לאחר המלחמה הקימו שלושת הארגונים - ה"הגנה , " אצ"ל ולח"י - את "תנועת המרי העברי" ובמסגרתה פעלו במשותף כנגד הבריטים בארץ . * סזון – בצרפתית , עונה . ציידים מכנים בכינוי זה את עונת הציד . . 8 מדוע , לדעתכם , החליטו חברי ה"הגנה" לשתף פעולה עם הבריטים נגד האצ"ל ? כרוז שפרסמה ה"הגנה" בעניין המאבק של הארגונים הפורשים תגובת האצ"ל לסזון , דף מעיתון "חרות 3 , " בדצמבר 1944
|
|