|
|
صفحة: 217
גירוש יהודי סלוניקי גירוש יהודי סלוניקי החל ב15– במרס . 1943 במשך כחמישה חודשים הושמדו מרבית יהודי סלוניקי . הרב הראשי , ד"ר צבי קורץ , נשלח באוגוסט 1943 לברגן–בלזן . הגיע היום המר והנמהר . השמועות הנוראות הפכו לוודאות . ביום ראשון , 14 במרס , 1943 ציווה ה–אס–ד לרב הראשי , ד"ר קורץ , לכנס את כל כלואי הגטו בבית הכנסת שבפרבר הירש , כדי להודיעם על נסיעתם לקראקא ( קרקוב ) שבפולין . האסיפה נערכה בשעה 11 בבוקר ... בלב דומם הקשיבו לפסק דינם . קורץ עוד האמין והשמיע דברי עידוד : "הקהילה הגדולה בקראקא" - הוא הבטיח - "תדאג לכם . כל אחד מכם ימצא תעסוקה לפי טעמו , כישרונו , ידיעותיו וניסיונו בחיים . " הנוכחים פרצו בבכי . אנשים היכו על חזיהם , קוננו ושיטחו טענותיהם לפני ריבון העולמים . זה היה מחזה קורע לבבות ... למחרת ב15– במרס , 11 בבוקר , התאספו כל תושבי המחנה הירש כדי לצאת לדרך . השוטרים היהודים חיפשו בכל החדרים אחרי מתחבאים ומאחרים . המחזה הנלעג הלך ונמשך : הכיוון הוא כביכול לקראקא , שם יתחילו חיים חדשים . כל אחד מראשי המשפחות קיבל המחאה של 600 זלוטי . שער המטבע היה 33 זלוטי עבור 1 , 000 דרכמות . יהודים , פקידי בנקים לשעבר , הכינו את ההמחאות הבזויות האלה , תעודות מגוחכות , שנועדו להשלות את ההולכים למוות . נאסר בעונש מוות לקחת זהב או תכשיטים ... נמצאו רבים שהיו קורעים את שטרות הכסף שלהם ומשליכים אותם לבתי שימוש יחד עם הזהב שברשותם ותכשיטיהם . לכל משפחה היה מותר לקחת את ההכרחי ביותר , לא יותר מ20– קילו לנפש , כדי לא להכביד על הקרונות , ובלי מזוודות . אפשר היה רק לשאת שק על הגב או על הכתף כמו ביציאת מצרים ... במשלוח הראשון היו כ40– קרונות ... על כל קרון , שבקושי הכיל 40 איש , העמיסו 80 עם מטענם ... הדלתות נסגרו במנעולים ונחתמו . הארובות שהיו עשויות להעביר מעט אוויר , היו חסומות . רק הסדקים בדפנות הקרון מנעו את החנק . מולכו , מ , ' נחמה , י , ' שואתיהודייוון , 1944-1941 עמ' . 79-78 גירושיהודיסלוניקי , מרס 1943
|
|