|
|
صفحة: 139
תוך זמן קצר התארגן המשק העברי להתמודדות עם המצב החדש . מתנדבים מן העיר וביניהם מורים , סטודנטים ופקידים באו לסייע לאיכרים במשקיהם . כמו כן נקלטו בחקלאות פועלים עבריים והעבודה העברית התבססה . ככל שחלף הזמן כן פחתה תלותו של היישוב במשק הערבי . במקום התוצרת החקלאית של הכפרים הערבים החלו להגיע לשווקים כמויות גדולות של תוצרת חקלאית עברית . הבריטים אישרו פתיחת נמל בתל אביב ( קיץ ( 1936 וסוורים יהודים , בעיקר יוצאי העיר סלוניקי ( יוון , ( שעסקו בעבודות הנמל , היו ראשוני העובדים היהודים בנמל תל אביב . גם מספרם של העובדים היהודים בנמל חיפה גדל . כך השתחרר היישוב מתלותו בנמל יפו . הנהגת היישוב נוקטת מדיניות של הבלגה על היישוב היה להתמודד בעיקר עם בעיות הביטחון הקשות . בשבועות הראשונים לפרוץ המרד הערבי נמנעו הבריטים מנקיטת פעולה ממשית להפסקת מעשי האלימות . ה"הגנה" ( עמ' , ( 79 באמצעות סניפיה שפעלו ביישובים רבים , דאגה להגנת היישובים ולהדיפת התוקפים . במסגרת סידורי הביטחון נבנו עמדות , חוזקו גדרות ביטחון ושוריינו תאי הנהג במשאיות ובאוטובוסים . הנהגת היישוב התחבטה בשאלה מהי התגובה ההולמת לטרור הערבי . האם לנקוט טרור נגדי או להבליג ? מה הם הסיכונים בהפעלת טרור נגדי ? מה עשויים להיות הישגיו ? כיצד ישפיע טרור מצד יהודים על מדיניותה של בריטניה כלפי היישוב ? האם הבלגה לא תיחשב כחולשת היישוב ? לאחר התלבטויות החליטה הנהגת היישוב על מדיניות הבלגה , שמשמעותה הגנה על יישובים שהותקפו , לחימה נגד פורעים ותוקפים בלבד , והימנעות מפעולות טרור עיוור - טרור ללא הבחנה . הנהגת היישוב הסבירה , כי פעולות הטרור עלולות לפגוע בחפים מפשע וההיבט המוסרי מחייב הימנעות מפעולות טרור ונקיטת מדיניות של הבלגה . גם ההיבט המדיני חייב נקיטת מדיניות של הבלגה ; מנהיגי היישוב טענו , כי בשעה שמתנהל מרד ערבי בבריטים ומתרחשים מאורעות אלימים נגד היישוב - יש לחזק את הברית עם בריטניה כדי שזו לא תיסוג ממדיניות הבית הלאומי ולא תעצור את העלייה וההתיישבות . לדבריהם , מדיניות הבלגה תבהיר שהיישוב הוא גורם אחראי , המעוניין בשמירת השלום והסדר . ה"הגנה" יוזמת פעולות התקפה כאשר החריפו התקפות הערבים על היישובים היה נראה , כי אין להסתפק בהתבצרות בתוך יישובים ובהגנתם . בירושלים וביישובים הסמוכים הוקמו קבוצות של חברי "הגנה" שנקראו " הנודדת" , ( 1936 ) בפיקודו של יצחק שדה * . חברי "הנודדת" לא המתינו ביישוב לבוא הפורעים , אלא במסגרת התפיסה של "יציאה מן הגדר" ארבו לתוקפים מחוץ לגדר היישוב וכן יצאו לתקוף כפרים שנתנו מסתור לפורעים . במהלך אימוניהם ופעילותם רכשו חברי "הנודדת" ידע וניסיון בלחימה , בדרכי הסוואה ועוד . מספר הצעירים ובני הנוער שהצטרפו ל"הגנה" גדל בהתמדה . עם הגידול במספר חבריה הוקם פיקוד ארצי ותוך כדי התמודדות עם בעיות הביטחון הקשות הוקמו במסגרת ה"הגנה" פלוגות שדה ( פו"ש ) וחיל שדה ( חי"ש . ( יחידות אלה סייעו ליישובים ולאזורים מותקפים בארץ לפי הצורך ותרמו לגיבושו של כוח צבאי ולצבירת ניסיון צבאי . * יצחק שדה - ( 1952-1890 ) עלה לארץ בשנת , 1920 נמנה עם מייסדי "גדוד העבודה" ואחר כך היה חבר ה"הגנה . " היה המפקד הראשון של הפלמ"ח ( עמ' . ( 222 נטל חלק במלחמת העצמאות והיה שותף לבניית צה"ל . את שם משפחתו שינה מ"לנדוברג" ל"שדה , " על שם פלוגות השדה שהיה שותף בהקמתן . חניכיו הצעירים העניקו לו את הכינוי "הזקן . " . 1 מה מבטא הסמל ? סמל ה"הגנה" טרקטור משוריין במשמר העמק , 1938
|
|