|
|
صفحة: 138
היישוב מתמודד עם המאורעות המשק והעבודה העברית מתבססים המאורעות שיבשו את חיי היומיום של היישוב והנזקים בנפש וברכוש היו קשים . בששת החודשים הראשונים למאורעות נמנו כאלפיים אירועים של התקפות על יהודים ובהם שמונים הרוגים וארבע מאות פצועים . אלפי יהודים ביפו ובשכונות של תל אביב הסמוכות ליפו נאלצו לנטוש את בתיהם מחשש לחייהם . עוד בשלביה הראשונים של השביתה נגרמו נזקים לכלכלת היישוב . הפועלים הערבים לא הגיעו לעבודתם במשקי האיכרים במושבות וחקלאים ערבים לא שלחו תוצרת חקלאית לשווקים בערים . העבודה במפעלי התעשייה שובשה והשבתת נמל יפו דלדלה את היצוא והיבוא של סחורות ומוצרים . ככל שנמשכו האירועים וגברה חומרתם , הבין היישוב כי עליו לבסס את כלכלתו בכוחות עצמו ולהימנע מתלות בערבים . . 2 מה יכלו הערבים להסיק מהתבססות המשק העברי בימי המרד ? רגשות המרירות והאיבה של הערבים כלפי בריטניה נוצלו על ידי איטליה וגרמניה , שניהלו מדיניות אנטי בריטית , ומדינות אלה הידקו את קשריהן עם הערבים . ברדיו האיטלקי והגרמני החלו להישמע שידורי תעמולה למען העניין הערבי , ואיטליה אף העניקה לערבים תמיכה כספית . תמורות מדיניות שהתחוללו בארצות הערביות השכנות והרחוקות והובילו אחדות מהן לעצמאות מדינית , עודדו את ערביי ארץ ישראל להיאבק לשינוי מעמדם המדיני . מצרים זכתה בעצמאות ( 1922 ) ורק אזור תעלת סואץ נותר בשליטת הצבא הבריטי ; עבר הירדן נמסר לשלטון האמיר עבדאללה ; עיראק זכתה בעצמאות מוגבלת לפי חוזה שחתמה עם בריטניה , ( 1930 ) וסוריה ולבנון ניהלו משא ומתן עם צרפת על עצמאותן . אירועים אלה הגבירו את השאיפות של ערביי ארץ ישראל לעצמאות . סוורים רוקדים בנמל תל אביב עם פתיחתו , 1936
|

|