|
|
صفحة: 136
כדאי לדעת " כשבגרוש היה חור" - על הוצאות הבילוי בתל אביב , 1934 המטבע הנהוג בפלשתינה ( א"י ) הייתה הלירה הארצישראלית ובקיצור , לירה . בלירה היו מאה גרושים ובכל גרוש אלף מיל . כיצד היה אפשר לממן בילוי כאשר המשכורת החודשית הממוצעת באותם ימים הייתה שלוש לירות והשכר הממוצע של עובד יומי - כשלושים גרוש ? כוח הקנייה של הלירה היה רב : נסיעה באוטובוס עירוני עלתה חמישה מיל , ורבים העדיפו ללכת ברגל . מחירו של כרטיס להצגת תיאטרון היה שלושים וחמישה עד מאה וחמישים מיל , בהתאם למיקום הישיבה באולם . כרטיסים במחיר מיוחד של חמישה מיל נשמרו למובטלים . מחירם של כרטיסים לאירועים מוסיקליים - אופרה או קונצרט - היה גבוה יותר . בילוי מקובל ומהנה היה יציאה ל"סינמה , " כפי שנקרא אולם הקולנוע עד שנקלטה הצעתו של אליעזר בן יהודה והחלו לכנותו "ראינוע . " בכרטיס שמחירו עשרה גרוש היה אפשר לצפות בסרטים אחדים בראינוע "עדן , " " אופיר" או "מוגרבי" - בתי הקולנוע הראשונים בתל אביב . לחסידי הבילוי הגסטרונומי היו אפשרויות בחירה רבות . ארוחת ערב במסעדה מפוארת כ"פלטין , " עלתה כמאה מיל והרבה פחות עלו ארוחה קלה במחלבת "תנובה , " ארוחה במסעדות הפועלים , או קפה ועוגה באחד מבתי הקפה בתל אביב . בראי השירה ותיק נתן אלתרמן לא כל צפרת היא זמיר ולא כל יום הוא יום כלולות . אותו היום יה ... בהיר . בו נפגשו אדם ועיר ולא הכירו זה את זאת . הוא קצת הלבין . גבו כפוף . והיא גדלה , פרחה ותיף . זמן הוא ג ' נטלמן חצוף ... הביטו , איזה מין פרצוף קבלה בינתים תל–א יב . הבינים אשר הקים ילדו קומה ועוד קומה . כל הרחובות הפכו שוקים ולחבריו הרוקים קרה ... השד יודע מה . גדול , שזוף ומתביש הוא חרש מדבר אתי - הכל , הכל פה נתחדש ... כן , אז היו אומרים 'מאליש , ' כעת אומרים 'פרוספריטי . ' אז החלצות היו קצרות והשירים כה ארכים ... כעת הגיעה עת צרות , הבחורות כלן צרות ... וכל הבחורים סרוקים . הרחוב צהל , הרחוב דהר במרכבות חשמל–בטון ... שתקנו שנינו זר מול זר ... הוא יד הושיט , חיך , אמר : שלום ... אדון ! 1934 במת המלכה אסתר בעדלידע הראשונה , תל אביב , 1932
|
|