|
|
صفحة: 129
בינם לבין תושבי עיראק המוסלמים וימנעו פגיעה ביהודים . ביטוי להלכי רוח אלה ניכר גם בעיתון היהודי "אלמצבאח" ( המנורה . ( למשל , לאחר שנקבע דגל עיראק , הופיעו בעיתון ברכות לרגל המאורע . וכן כאשר הוכתר פייצל למלך עיראק 23 ) באוגוסט ( 1924 הופיעו בעיתון ברכות כגון : "יחי המלך , " "תחי עיראק , " "יחיו בני המולדת העיראקיים . " עם זאת הצעירים בקהילה התארגנו לפעילות ציונית , ובשנת 1923 אף השתתף לראשונה ציר יהודי מעיראק בקונגרס הציוני . השבועון "אלמצבאח" פרסם בעמודיו מידע על הנעשה בארץ ישראל ובתנועה הציונית . בבתי קולנוע בבעלות יהודית בבגדד הקרינו יומני חדשות ובהם תמונות מארץ ישראל - מן ההתיישבות ומן הערים . המזדהים עם הציונות למדו עברית בעזרת מורים שהגיעו מארץ ישראל , תרמו לקרנות ארצישראליות ומעטים אף עלו לארץ . אולם יהודי עיראק לא הצטרפו בהמוניהם לפעילות ציונית מחשש למעמדם במדינה . בשנות השלושים החל השלטון להתייחס לציונות בשלילה מוחלטת ואסר על כל פעילות או התארגנות ציונית . היהודים חדלו מכל פעילות ציונית וגילויי האהדה לציונות נעלמו כליל . מורים שהגיעו מארץ ישראל גורשו , ולימוד השפה העברית בכל בתי הספר היהודיים נאסר . פעילים ציוניים נאלצו להגר מעיראק , מרביתם הגיעו לארץ ישראל . . 10 כיצד התבטאה התופעה של הזדהות עם המדינה בקרב יהודים בברית המועצות , בפולין ובגרמניה ? היעזרו בעמ' . 119 , 111 , 108 מסמך : 7 מנהיגי יהודי עיראק מסבירים את התנגדותם לציונות דברים אלה נאמרו על ידי עזרא דניאל , חבר הסנט בעיראק , ועורך הדין יוסוף אל כביר . אנחנו נמצאים בעיראק אלפיים שנה , ונשב בה עוד אלפיים שנה . אולי עד לימות המשיח . לכן עלינו לחיות בשלום עם העם העיראקי . ואם העם העיראקי מתנגד לציונות , עלינו להישמר ולהתאפק , שהרי אנחנו רוצים לחיות , והציונות לפי "דינא דמלכותא דינא" היא פשע העלול להוביל עד עמוד התלייה . כדי לשמור על שלמותה ועל ביטחונה של העדה אנו חייבים , לכל הפחות , מוסדות העדה , חייבים להתרחק מכל פעולה ציונית . בתוך : מבבל לירושלים , יהודה , צ' ( עורך , ( עמ' . 83 חגיגת פורים בגן ילדים יהודי בבגדד , 1927 גן ילדים זה נוהל על ידי גננת מארץ ישראל .
|
|